|
|
עמוד:72
א . מה משמעות הכינוי 'עץ הדעת טוב ורע ' לפי בעל מדרש תדשא ? ב . כיצד בראשית כד , 50 לא , 29 מבססים דברים אלה של המדרש ? " ומניין אתה אומר שלא נקרא העץ כן ? מתשובת האישה לנחש . ראה מה השינה אותו : 'ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמד אלוהים לא תאכלו ממנו' ולא אמרה מפרי עץ הדעת טוב ורע . ועוד , בשעה ששאל ( הקרוש בתך nnb' eta אתה נחבא' מה אמר : 'המן העץ אשר עיויתיך ונו' ולא אמר מעץ הדעת " . ( שם ) מה הראיה הנוספת שמביא המדרש לכך ששמו של העץ לא היה 'עץ הדעת טוב ורעי . " ולמה ציוה אותו [ הקדוש ברוך הוא ] 'שיאכל מכל עץ הגן ומנע לו אחד מהן ? כדי שיהא רואה אותו תמיד וזוכר את בוראו ומכיר שעול יוצרו עליו ושלא תהא רוחו גסה עליו " ... ( שם ) מדוע לדעת בעל המדרש אסר האל על האדם סתם עץ מעצי הגן ? גם חוקר המיתוסים האמריקני ג ' וזף קמפבל" סבור שלעץ לא היו תכונות מיוחדות . בשיחות עם תלמיד , שכונסו בספר 'כוחו של המיתוס , ' דן ג ' וזף קמפבל ( בין השאר ) בסיפור חטא גן העדן . לדעתו בסיפור הזה בא לידי ביטוי מוטיב שכיח בסיפורי עם , המכונה 'הדבר האסור היחיד . ' בסיפורים האלה יש תמיד דמות סמכותית - מלך , אב , בעל וכדומה - המרשה לבןחסותו הכול פרט לדבר אחד : לפתוח דלת , תיבה וכדומה . אבל האיסור תמיד מופר . בסיפור גן העדן ידע אלוהים היטב שהאדם יאכל את הפרי האסור , אבל בעצם האכילה הוא התחיל לחיות את חייו . לפי קמפבל , האכילה מהפרי האסור היא שלב הכרחי ביצירת זהותו העצמית של האדם . זה חלק מההתבגרות שלו . האדם צריך לבחור , למרוד , לנקוט צעד משלו ולהמרות את פי האל כדי להיות הוא עצמו . ? ג'וזף קמפבל . 1987-1904 - עסק ברוקר מיתוסים בתרבויות ארורות . הוא הניח שלמ'תוסים בכל העולם יש מבנים רומים . עוד על קמפבל ראו עמ י . 146 אדם , רווה והנחש . תבליט על גבי סטקוף שער מבצר טירולו איטליה , המאה ה12-
|
|