II תשובון - תשובות לשאלות ההכנה לבגרות

עמוד:158

ב . על פי דברים יט , 5-4 , מדד נוסף לאבחנה בין הורג במזיד להורג בשגגה הוא מצב של פעולה המובילה לפגיעה בזולת ללא כל מודעות להימצאותו של הזולת בתחום הסכנה . המחוקק מתאר סיטואציה שבה יצאו שניים ליער , וכנראה נשמט מכלי הגרזן של אחד חלק הברזל אשר פגע בנרצח , ונראה כי הרוצח כלל לא ידע שפגע בו : "ומצא את רעהו ומת . " . 10 א . בבראשית ט 6 , כתוב : "באךם דמו ישפך . " על פי במדבר לה , 27-26 ניתן להבין את הכתוב "באדם " - בידי אדם . כי אחריות שפיכת הדם של הרוצח מוטלת על גואל הדם , הנוקם את הרצח . ב . בתיאור הבורח מעיר המקלט והרשות להרוג אותו , אין שום אבחנה בין רוצח בשגגה שברח מעיר המקלט לבין רוצח במזיד . יש לשים לב שכמה פסוקים לפני כן , ( 23-16 ) הקריטריונים להרג בשגגה או במזיד מוגדרים היטב . לכן , כשלא מצוין באיזה סוג רצח מדובר - כנראה שאין לכך משמעות , ובכל מקרה לגואל הדם יש רשות להרוג את הרוצח שברח , אם ברח , מעיר המקלט . לפי הפסוקים , גואל הדם שיהרוג רוצח בשוגג לא יואשם ברצח " ) אין לו דם . (" כלומר , החוק מכיר בכך שמבחינת גואל הדם עליו להרוג את הרוצח , גם אם הרג בשוגג . לכן החוק אינו תובע את גואל הדם ( וגם אינו מגדיר עבורו את מי מותר לו להרוג , ( אלא מנסה להגן על הרוצח בשוגג באמצעות ערי המקלט . . 11 א . האיסור המופיע בבמדבר לה , 32 הוא האיסור על לקיחת כופר על רוצח . אי אפשר לקחת כופר , תמורה או תשלום בעבור דם הנרצח . ב . בראשית ד '' : 10 , קול דמי אחיך ע ^ קים אלי מן האךמה , " ובבמדבר לה : 32 , "ולא תלןחו כפר , " מחזקים את הטענה כי דם הרצח לא נספג באדמה , ולכן אי אפשר לקחת תמורת דמו כופר כסף . האדמה תשקוט רק עם נקמת דם . בנוסף , בבמדבר לה 33 , מודגש כי כפרה ( כיסוי ) מתאפשרת רק באמצעות גאולת דם ' . לא יכפר . ם אשר שפך בה כי אם ברם שפכו . " תשומת לשאלות של פרק : 6 חוקי מלחמה ( הקאליות מופיעות בעמי ( 142-141 . 1 א . דברים כ . 9-1 , בקטע זה מוזכרים שלושה סוגי מנהיגים : בפסוק 2 מצוין הכוהן , בפסוקים 5 ו8- מצוינים השוטרים , בפסוק 9 מצוינים שרי הצבאות . ב . לפי הפסוקים במלכים נראה כי גדולת המלך שלמה , המצטייר במקרא כמלך גדול ויוצא דופן , התאפיינה במרכבות שמוצאן ממצרים . משום כך בדברי הארגעה לעם בספר דברים מרגיעים אותם מהחששות הכבדים ביותר - מפני מרכבות ומפני מצרים . . 2 א . דברים כ : 9-1 , המשותף לשלושת הפטורים בפסוקים 7-5 הוא שכולם התחילו אך לא סיימו " משימת חיים : " מי שבנה בית וטרם חנכו ; מי שנטע כרם אך טרם חיללו ( פירותיו טרם בשלים להכנת יין ;( מי שאירס אישה אך לא נשאה עדיין ולא הקים משפחה . ב . האמצעי האמנותי המציין שוני בין שלושת המקרים הראשונים לבין המקרה האחרון הוא שינוי תבנית : "מי האיש ... אשר ... ולא " ... לאופן ניסוח חדש : "מי האיש - " ... תיאור - "ירא ורך לבב . " . 3 א . פירושו של רבנו בחיי מתייחס לקושי בפסוק - מדוע מתואר אופיו של האיש פעמיים ? נדמה כי יש ייתור ( כלומר , משהו הנראה מיותר ) בתיאור הפטור בפסוק : 8 הירא הוא רך הלבב . אם כן , מדוע יש לחזור על שני הכינויים ? רבנו בחיי פותר קושי זה באמצעות יצירת הבדל בין שני התיאורים : הירא - איש החושש להכות , לא חייל תוקף ; רך הלבב - איש החושש לספוג מכות , לא חייל מגן . ב . לפי פירושו של רשב " ם , הירא ורך הלבב הוא שם כותרת כללי לפטורים שצוינו קודם לכן . ייתכן כי המניע לצמצום זה הוא הניסיון לצמצם את הפטורים ולגייס כמה שיותר חיילים למלחמה . . 4 א . ראיה לכך שמטרת הפטורים היא לחזק את הכוח הלוחם : "ולא ז 7 את ל י בב אחיו כלבבו , " בפסוק . 8 הפטור לרך הלבב ( בין אם הוא מקרה רביעי ובין אם הוא כותרת למקרים הקודמים ) - מטרתו למנוע חדירת פחד לכוח הלוחם . ב . ראיה לכך שמטרת הפטורים היא לאפשר המשך קיום החברה גם לאחר המלחמה : "ואיש ארור ילןחנה . " כל המקרים שבהם אדם התחיל משימת חיים ומישהו אחר עלול לסיימה במקומו , הם מקרים שדואגים להמשך קיום החברה גם לאחר המלחמה - מניעת תוהו ובוהו חברתי ושמירה על הגרעין הבסיסי היציב של משפחה , בית ופרנסה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר