חוקי מלחמה

עמוד:127

" כי האדם עץ השדה" דוגמה קיצונית לדרישה מהצבא הכובש לרסן עצמו מצויה בסוף פרק כ בספר דברים . עיינו בדברים כ 20-19 , היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד : ( א . כאילו עצים אסור לכוח הצר על עיר לפגוע , ובאילו- עצים מותר לו לפגוע , על פי פסוקים אלה ? בססו את תשובתכם על הכתוב . ב . הביטוי המנמק את האיסור ב " : כי האךם עץ השדה לבא מפניך במצור , " הוא ביטוי קשה . עיינו בדברי המדרש על פסוק זה ; מה הנימוק לאיסור כריתת העצים על פי דברי המדרש ? במבט ראשון , מיקומו של איסור זה בפרק הדן במלחמה הפוגעת קודם כול בחייהם של בני אדם , נראה תמוה . מדוע נזעק המחוקק להגן על העצים דווקא ? ייתכן שהתשובה לשאלה זאת נעוצה בתפקיד שהיה לעצים במלחמות שכללו מצור . בהקשר זה היסטוריונים מצביעים על תופעה מעניינת : דווקא במקורות המתארים מסעות מלחמה שבהם הממלכה המותקפת לא נכבשה , מתוארת פגיעה בעצים . כך , למשל , בכמה מתיאורי הכיבושים של מלכי אשור , המלכים מתפארים שכרתו את מטעי העצים בעיר , אך לא נאמר שהערים עצמן נכבשו . ההיסטוריון ישראל אפעל מסביר : [ ... ]" לעתים לא הייתה הכריתה מכוונת להשים את ארץ האויב כמטרה לעצמה , אלא ניתן לראות בה ( כמו בהוקעת אנשים לעיני קרוביהם אשר בעיר ועל החומה ) אמצעי לשבירת רוחם של הנצורים . בהתאם לכך נראה סביר שפעולה זו לא בוצעה בבת-אחת , כי אם לשיעורים ולאורך זמן , כדי להגביר את הלחץ על הנצורים ולאלצם להיכנס למשא-ומתן ולהיכנע " [ ... 1 ( יי אפעל , כעיר נצורה - המצור וגילוייו במזרח הקדום , עמ י ( 55-54 א . על פי ההסבר של ישראל אפעל , מה החוק שבדברים כ , 20-19 , מונע ? ^ ב . אפעל סבור כי השימוש בכריתת עצים נעשה לאורך זמן ממושך במנות קצובות , כדי להגביר את הלחץ על הנצורים . בססו את דבריו על פי דברים כ . 19 , ג . אפשר להסביר את איסור כריתת העצים גם בנימוק של תועלת לצבא הכובש . כיצד ההבחנה בין סוגי העצים בפסוקים אלה מחזקת פירוש זה ? הסבירו . ביאורים דברים כ : 5 סוק : 19 לנדח ^ ליו גךזן - לכרות אותו בגרזן . " עד דלתה - עד ותיכנע .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר