חוקי מלחמה

עמוד:123

עיינו בדברים כד 5 , ( היעזרו בביאורים שבתחתית העמוד ^ ;( פסוק זה עוסק בחוק נוסף המתייחס לפטור מעבודת הצבא . א . למי ניתן הפטור הזה ? באיזה נימוק הוא ניתן ? ב . האם נימוק זה יכול להיות נימוק גם לפטורים המופיעים בדברים כל ייתכן כי לפטורים הניתנים בפרק יש סיבה נוספת - הרצון לשמור על רציפות קיומו הטבעי של העם , שהרי קצב החיים חייב להימשך . עם היוצא להילחם חייב להשאיר אנשים שיתמידו בפעולות ההתיישבות , הבנייה וההמשכיות . סיבה זאת אינה מתייחסת להיבט האישי , אלא שוב - להיבט הלאומי . הדרך שבה הפטורים מוצגים הופכת את העם לשותף בהחלטה . הכוהן לא קובע כעצמו מי הם הזכאים לפטור . הוא לא מזמן בצנעה את הזכאים לפטור ומשחרר אותם , אלא בונה את פעולת השחרור כמהלך ציבורי-פומבי שהעם שותף לו . עיינו בקטע שלפניכם , הלקוח מתוך ספר המקבים : " ףאמר [ יהודה המקבי ] לבוני בית וללולןחי נשים ולנוטעי כרמים ולךכי הלבב לשוב כל-איש לביתו על-פי-התוךה " : ( ספר המקבים 1 חשמונאים ] א , ' ג , נו ) במה דומה ובמה שונה שחרור הזכאים לפטור במקור זה בהשוואה לדברים כ ? כיצד עמדו חוקים אלה במבחן המציאות ? האם היה אפשר ליישם חוקי שחרור כה רחבים ומקיפים ? במיוחד תמוה הפטור הרביעי - שחרורו של "הירא ורך הלבב . " כיצד ייתכן שלוחם שליבו רך והוא ירא , ישוב לביתו ? וכי מי אינו פוחד לנוכח אפשרות של מלחמה ? במקרא יש הד רק לפטור האחרון - "הירא ורך הלבב" - שהוא היוצא דופן בין הארבעה . עיינו בשופטים ז : 3-1 , א . במה דומה הסיפור המופיע בפסוקים אלה לפטור הרביעי שבחוקי המלחמה ? ב . עיינו שוב כפסוק 2 והסבירו במה הנסיבות של מלחמת גדעון מיוחדות , ומדוע קשה ללמוד מהן על מלחמות רגילות . אכן , שחרורו של רך הלבב תמוה ביותר , וסיפור גדעון מעלה את שאלת הריאליות של פטור שכזה . הקושי מתבטא לא רק במספר הלוחמים שייוותר , אלא בשאלה מהותית יותר - בעייתיות יישומו של החוק במציאות . ביאורים דברים כד : l פסוק : 5 ולא י _ עבר 1 7 y לכל דבר - לא יחול עליו כל דבר צבאי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר