דיני רצח

עמוד:115

בעל הבית יכול לבחור אם להוציא להורג את הרוצחים או לקחת לעצמו את רכושם . נראה כי התפיסה העומדת מאחורי החוק האשורי היא כי החטא אינו חטא לאלוהים או לחברה , כי אם חטא לבעל הבית או לבעל הנפש . גואל הדם יכול להתרצות בכסף , אם כי יש לו זכות להרוג את הרוצח . בחוקי המקרא , לעומת זאת , הרצח נתפס כחטא כלפי האלוהים . הכלל שנטבע בבראשית ט -. 6 , הוא כלל גורף שאינו מותיר מקום לדעתם של בני משפחת הנרצח . גם הנימוק לכלל זה חורג מעולם המושגים האנושי -. ראיית הרצח כחטא דתי מטילה את האחריות על החברה למצות את הדין עם הרוצחים . גם כמקרה שבו לא ידוע מי הרוצח , מנהיגי החברה נתבעים לערוך את טקס מיוחד שזכה לכינוי "עגלה ערופה . " טקס זה מבוסס על ההנחה שמנהיגי העיר אחראים לכל מעשה רצח הנעשה בתחומם . 4 עייני בדברים כא -. 9-1 , תארו את המעשים המוטלים על כל אחד מהמנהיגים כטקס זה . - הסבירו - כיצר בפסוקים אלה באה לירי ביטוי ההשקפה שלפיה מנהיגי העיר אחראים למעשי רצח המבוצעים כתחומה . 4 איזל מהגישות נראית לכם הגיתית יותר ? הגישה שלפיה למשפחת הנרצח סמכות להחליט על עונש לרוצח , או הגישה שלפיה רק לחברה יש סמכות כזאת ? נמקו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר