דיני רצח

עמוד:112

קטע r ערי המקלט על פי ספר דברים יט פסוקים 13-1 בדברים יט עוסקים גם הם בערי המקלט , אך הם מציגים גישה שונה לסוגיה זו . בעוד שבחוק שבבמדבר גאולת הדם נתפסת כמעשה לגיטימי שאין עליו עונש , על פי דברים יט מעשה הרג על ידי גואל הדם הוא מעשה של שפיכת "דם נקי . " המחוקק מכיר כעוצמת רגש הנקמה : אך המחוקק אינו רואה בהמתה בידי גואל הדם מעשה רצוי , אלא אם כן מדובר ברצח במזיד . גם עיר המקלט עצמה נתפסת באופן שונה . ערי המקלט של ספר במדבר הן חלק מערי הלוויים , ואילו ערי המקלט של ספר דברים הן ערים רגילות , שנבחרות כך שבכל אזור תהיה עיר שיהיה אפשר להגיע אליה במהירות בשעת הצורך . אין לערים אלה היבט פולחני כלשהו , ואי אפשר לראות בהן הרחבה של מקום הפולחן . גם השהות בעיר המקלט נועדה כנראה להגן על הרוצח בשגגה עד שלבבו של גואל הדם "יתקרר , " ואין לה תפקיד של ענישה או כפרה . לפיכך כדברים יט הרוצח בשגגה אינו צריך להמתין עד שהכוהן הגדול ימות כדי שיוכל להשתחרר . כיצד אפשר להסביר את ההבדלים בין החוקים בשני הספרים ? יש חוקרים הטוענים כי הצבת החוק בבמדבר לה מול החוק בדברים יט מלמדת על התפתחות היסטורית . תחילה רק מקומות הפולחן הגנו מפני נקמת דם . בהמשך הורחב תחום השיפוט של מקומות הפולחן , וגם הערים שהיו בהן מרכזים פולחניים הגנו מפני גאולת הדם . ולבסוף , בימי הרפורמה של יאשיהו , כאשר מקום הפולחן המותר היחיד היה בירושלים , הפכו ערי המקלט למרכזים אזרחיים , ללא סממנים פולחניים במרכזים אלה . מי שדנו את הרוצח וחקרו את המקרה היו זקני העיר , וכל התהליך נשא אופי אזרחי . הסביר ! לפי גישה זאת איזה מהמקורות קדום יותר - במדבר לה או דברים יט . עיינו כבמדבר לה . [ ... ]" אימותיהן של כהנים מספקות להן [ ירוצחים , ף מחיה [ מזון ] וכסות [ ביגוד , [ כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו" ( משנה , מסכת מכות " , פרק ב , משנה ו ) מדוע המשנה טוענת שאימהות של כוהנים סיפקו מזון ובגדים לרוצחים בשוגג ) ? היעזרו בבמדבר לה , פסוק . ( 25 ? מסכת מכות - מסכת בסדר נזיקין . וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר . ^ . מזבח קרנות , כנראה מהמאה ה9- לפנה"ס , תל באר שבע ( שחזור . ( אבניו של הסזבוו שפורק נתגלו כשר / , משולבות בקירות מרוסנים . הבליג 1 ות בפינות המזבח הן קרני המזבח שבהן נאחז אדוניה כאשר רושש שהמלך ירצה לפגוע בו

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר