דיני רצח

עמוד:109

עיינו בויקרא כד : 20-17 , בססו על פסוקים אלה את הטענה שיש הבדל עקרוני בין פגיעה בבהמה לפגיעה באדם . כבר בימי הבית השני היו חוקים אלה קשים לעיכול . רוב החכמים לא יכלו לקבל את האכזריות שבדין "עין תחת עין , " ופירשו שכוונת הכתוב היא לפיצוי באמצעות ממון , בדומה לנוהג על פי חוקי אשנונה . אולם מדוע החוק המקראי נוקט בדרן אכזרית כל כך ! חוקר המקרא מ ' גרינברג טוען כי מאחורי החוק האכזרי מסתתרת גישה מוסרית ביסודה , שלפיה אין ערך כספי לחיי אדם , וכאשר מתרחשת פגיעה בבן-אנוש , אין מקום לפיצוי כספי אם הפגיעה גורמת לאדם אחר נכות או מוות : '' ערכיותם של » n אנוש היא מעבר למערכת הערכים האחרים . נפסל הרעיון לפיו אפשר לאמוד חיי אדם בשווה-כסף ולא כל-שכן שאי-אפשר לשקול את ערכו של אדם כנגד ערכו של אדם אחר . הרעיון של פיצוי כלשהו בטל ומבוטל " ) " . הנחות יסוד של החוק הפלילי כמקרא , " כתוך.- תורה נדרשת , עמ' ( 25 עיינו בבמדבר לה : 34-31 , א . מהו האיסור המובא בפסוקים אלה ? ב . כיצד יכול איסור זה לחזק את דברי גרינברג שעל פי ההשקפה המקראית "אי אפשר לאמוד חיי אדם בשווה כסף ? " ג . מהו הנימוק לדין זה המובא בפסוקים ; 34-33 ד . במקרא רווחה ההשקפה שדם הנרצח אינו נספג באדמה עד אשר הרוצח בא על עונשו . הסבירו כיצד השקפה זאת באה לידי ביטוי בפסוקים אלה . גרינברג טוען כי גישת חוקי המקרא לערך חיי האדם ייחודית באקלים התרבותי שחוקים אלה נוצרו " העיקרון שאין שיעור לערכם של חיי אדם הוא יסודו של ההבדל כין גישת המקרא לפשע ההריגה ובין הגישה של מערכות-החוק האחרות במזרח הקרוב . שם מאפשר החוק לקבוע מחיר לחיים ( ולפעמים אף קובע אותו בעצמו ) ומתיר לקרובי ההרוג לבחור בין נקמה לפיצוי כספי או חומרי אחר על אבידתם " . ( שם , שם ) גרזינים מהתקופה miuo'rnsn במרכז הצילום : גרזן טנמצא J 1 n' 9 ro ארכאולוגיות , בחפירות התגלה רק הלהב של הגרזן , ואילו ידית \) 7 \ ץ ודרך הקדירה שוחזרו על פי ממצאים ארורים , הגרזן טימט ככלי עבודה נפ , ^ אך גם ככלי נשק . החוק בדברים u מציג מקרה מוות סגרזן כאבטיפוס של הרג בשוגג : " ואשר ; נא את-רעהי כיער לחטב עעים ונךרוה ידו כגר // לכרת העץ art bra b מן העץ ומצא את רעהו ומת" ( דברים יט ( 5 ,

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר