דיני רצח

עמוד:106

בססו טענה זאת על פי במדבר לה : 6 , £ הרוצח נמלט לעיר בעלת אופי פולחני , וגם מועד השחרור שלו היה תלוי בהקשר פולחני מובהק . על פי פסוק זה , היושב בעיר המקלט חייב לשבת בה עד מות הכוהן הגדול . מדוע דווקא מותו של הכוהן הגדול מאפשר לרוצחים כשגגה שחרור מעיר המקלט ? א . עיינו במקורות הבאים : שמות כח : 38 , במדבר יח -. 1 , בססו על פסוקים אלה את התפיסה שלפיה הכוהנים אחראים לעוונות הציבור ביחס לקודשים ומקדשים . ב . הסבירו כיצד , על פי אותו עיקרון , יכול מותו של הכוהן הגדול לשחרר את יושבי ערי המקלט ולאפשר להם לחזור לאחוזתם ? רוצח כשגגה שהסכנה לחייו חלפה אינו יכול לעזוב את עיר המקלט . גם אם בני משפחת הנרצח עזבו את הארץ לצמיתות או החליטו לסלוח לרוצח , הוא צריך להישאר בעיר המקלט עד שהכוהן הגדול ימות . גם אם מדובר בכהונה של עשרות שנים . קביעה זאת מלמדת , שעיר המקלט נועדה ( על פי במדבר לה ) לשמש לא רק מקום שיגן על הרוצח , אלא גם מקום שהשהות בו מהווה סוג של כפרה על מעשה הרצח . על פי המחוקק בבמדבר לה , למרות שהרוצח ביצע את מעשהו בשגגה , הוא נושא באחריות מסוימת למעשיו , ועליו לשלם עליהם . על פי תפיסה זאת עיר המקלט היא מעין בית כלא גדול . יתרה מזאת , באופן בסיסי המחוקק כבמדבר לה רואה את הרצח בידי גואל הדם כמעשה לגיטימי . £ עיינו בבמדבר לה : 27-26 , א . מה דינו של רוצח בשגגה העוזב את עיר המקלט ? ב . מה יחסו של המחוקק לגאולת הדם על פי פסוקים אלה ? כאמור , גישה זאת מאפיינת את תפיסת המחוקק כספר במדבר . גישה שונה מצויה בספר במדבר , ועליה תוכלו לקרוא בקטע 1 במקראה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר