דיני רצח

עמוד:102

דיני רצח [ ... 1 " התלין ! IT :- הא צואר - T- קום I שחט 5 ; ! T : ךפני ככלב , ל י ן : זרע עם-קךד י ם , וכל-האךץ ל י * גךדם י - ואנחנו - אנחנו המעט ! דמי מתר - הך לןךקד , ויזנק דם ךעח , דם יונק ושב על-כתנתך - ולא ימח לנעה , לנצדו " [ ... ] ( ח"נ ביאליק " , על השחיטה , " מתוך : כל שירי ח . נ . ביאליק , עמ י קנב ) את השורות האלה כתב ביאליק בעקבות פרעות קישינב שהתחוללו ברוסיה בשנת . 1903 דם הנרצחים מתואר בשורות אלה כדבר שלא יימחה לעולם ואשר ימשיך לרדוף את הרוצחים ולהכתים את בגדיהם . התפיסה שלפיה דמם של נרצחים חפים מפשע ממשיך לרדוף את הרוצחים אינה חידוש של ביאליק . בסיפורי המקרא ובחוקי המקרא באה לידי ביטוי ההשקפה שמעשה רצח אינו נשכח אלא הוא נשאר חקוק בזיכרון של העולם ושל האדמה . אמנם אי אפשר להשיב את האדם הנרצח לחיים , אולם המוות שלו , בניגוד למוות הטבעי , אינו נשכח . דמו של הנרצח ממשיך לרדוף את הרוצח ולהזכיר לו את המעשה הנורא שעשה . הדם נתפס כמעט כבעל חיים משל עצמו . האדמה לא תספוג את הדם , והיא תישאר טמאה עד אשר יבוא הרוצח על עונשו : כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ( במדבר לה ( 33 , תפיסה זאת היא גם מקור הביטוי "דמו בראשו" ( במלכים א , ב : ( 33 דם הנרצח בראשו של הרוצח , כלומר הדם ירדוף את הרוצח עד יום מותו . עיינו בבראשית ר . 16-8 , הסבירו על פי סיפור קין והכל כיצד דם הנרצח ממשיך לרדוף את הרוצח ולהזכיר לו את המעשה שעשה . במדבר לה : ^ רוניף את הארץ - יסמא את הארץ .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר