חוקי עבד ואמה

עמוד:99

ראשוני חוקרי המקרא סוברים , כי את החוקים בכל אחד מהספרים חיברו אנשים שונים כעלי השקפות שונות . ראשוני חוקרי המקרא ראו בסתירות אלה ביטוי להתפתחות היסטורית שחלה בהשקפות של הישראלים הקדומים : המקור הקדום ביותר הוא החוק המופיע בספר שמות . חוק זה נוצר במאה התשיעית לפני הספירה וקבע , כאמור , כי עבד משתחרר כשנה השביעית , אך הוא יכול לבחור להיות עבד לכל חייו . במאה השביעית לפני הספירה התרחשה מהפכה דתית , שהביאה עימה רעיונות חדשים שמצאו את ביטוים בחוקים שבספר דברים . הכיוון החדש שהביאו עימם מחברי ספר דברים כלל כין השאר אמונה גדולה באדם , במצפונו ובכוח הבחירה שלו . ספר דברים רגיש יותר לאדם ולזכויותיו הבסיסיות , ואכן , החוקים המופיעים בו מסמנים מהפך במעמד העבד . זכויותיו רכות יותר , מענק השחרור שהוא זוכה לו נדיב , והוא מוצג כ " אחיך " ולא כסתם עבד . המחוקק בספר דברים רואה בעבד אדם מישראל , שמכר את כוח העבודה שלו אבל לא שיעבד את חייו הפרטיים ואת בני משפחתו . כניגוד לחוק בספר שמות , המחוקק בספר דברים אינו מתייחס כלל לשאלת המעמד של אשת העבד . הוא אינו מבחין בין אישה שהעבד היה נשוי לה לפני שהשתעבד לבין אישה שהעבד נשא לאחר שהשתעבד . חוקרי המקרא טוענים שחוק זה הציב דגם אידאלי מדי , שלא היה אפשר לעמוד בו . חוק התובע להתייחס אל העבד כאל אח בעל זכויות סוציאליות מפליגות לא היה יכול להתקבל בעולם העתיק , שהעכדות הייתה חלק מהנוף החברתי שלו . • הקושי ליישם גישה זאת בחיי היומיום הוביל לניסוח מחודש של חוקי העבד במאות השישית והחמישית לפני הספירה . במקצת התחומים חזרה חבורת האנשים שחוקקה מחדש את חוקי העבד לחוק המקורי שבספר שמות , ובתחומים אחרים המשיכה את דרכם של המהפכנים בני המאה השביעית . חוקים אלה מצאו את מקומם בויקרא כה . חוקרים אחרים התנגדו להסבר הזה של חוקרי המקרא הראשונים . לדעתם , לא הייתה זיקה ישירה בין המקורות השונים של החוק , והם לא התפתחו זה מתוך זה אלא התבססו כולם על מקור או על מקורות שקדמו להם - מקורות שאינם מצויים לפנינו . לדעתם של כמה מחוקרים אלה , החוקים אף נוצרו במקביל זה לזה ולא כתקופות שונות . גישת המסורת סוברת , כי כל אחד מהחוקים מבטא היבט אחר של החוק השלם , וכי אין הם קובצי חוק שונים . חז " ל , שהיו צריכים לפסוק הלכה , עמדו לפני דילמה : למה מתכוונת התורה ! מה מצווה אותנו ה' לעשות ? האם עבד משתחרר בתום שבע שנים , או בתום היובל ? האם יש הבדל בין דיני עבד לבין דיני שפחה ? האם העבד מקבל מענק או לא ? כדי להכריע בשאלות אלה , התבוננו המצדדים בגישה זאת במגמות החוק בכל המקורות . בכל קובצי החוק שבתורה יש מגמה של צמצום העבדות והקלה על חיי העבד . משום כך הם צירפו את כל החוקים זה לזה , כך שתנאי העבדות יבטאו את המצב הנוח ביותר מבחינת העבד : - עבד עובד שש שנים ומשתחרר בשנה השביעית . - אם במהלך שש השנים האלה הגיעה שנת היובל העבד יוצא לחופשי . - עבד שרצעו את אוזנו לאחר שביקש להישאר עבד לעולם , משתחרר בשנת היובל . - אישה אינה יכולה למכור את עצמה לעבדות . - שפחה שנמכרה לעבדות , משתחררת אחרי שש שנים . כמו עבד .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר