חוקי עבד ואמה

עמוד:97

בתוך הבובה של ספר הקדושה כלולה בוכה קטנה של ספר דברים , ובתוך הבובה של ספר דברים כלולה בובה קטנה של ספר הברית . הבבושקות של ולהאוזן שונות אמנם זו מזו - לאחת מטפחת אדומה ולאחרת מטפחת ירוקה , לאחת עגילים ולאחרת שפם , אולם יש ביניהן זיקה ברורה , והן כולן נובעות זו מזו . גישה זאת אינה מקובלת על כל החוקרים . חוקרים רבים , ובראשם יחזקאל קויפמן " , התנגדו להסבר הזה של ולהאוזן וממשיכיו . קויפמן קיבל את התפיסה הבסיסית של מבקרי המקרא , שלפיה יש כמה מקורות המרכיבים את הטקסט המקראי , אולם הוא לא קיבל את מודל הבבושקות . לדעתו לא הייתה זיקה ישירה בין המקורות השונים של החוק . מחבר ספר הקדושה לא כתב את ספרו לאחר שעיין בספר דברים , אלא הוא חיבר חיבור עצמאי . כיצד אפשר להסביר על פי גישה זאת את הדמיון הרב בין החוקים ? לדעת קויפמן וממשיכיו , מחברים אלה התבססו כולם על מקור או על מקורות שקדמו להם ואינם מצויים לפנינו . לדעתם של חוקרים אלה , יש משהו נאיבי ופשטני בתפיסה של ולהאוזן , שלפיה מתוך עולם של הגות , שהתפתח במשך מאות שנים , שרדו ואף נמצאים בידינו כל המקורות הדרושים כדי להסביר איך נוצרה התורה . קויפמן וממשיכיו ערערו גם על התיארוכים של המקורות שהציע ולהאוזן . לדעת קויפמן , התורה כולה נוצרה בימי הבית הראשון , וספר הכהונה , למשל , קדם לספר דברים , בניגוד לדעת ולהאוזן . לדעת חוקרים אחרים , כל המקורות התפתחו באותו הזמן בערך - במאה השביעית לפני הספירה . תחום זה של תיארוך זמן החיבור של המקורות השונים נשען על ראיות קלושות מאוד , והוא מתבסס במידה רבה על השערות והנחות של החוקרים . לעומת זאת הזיהוי של המקורות השונים , וההבדלים הרעיוניים שביניהם , מבוססים הרבה יותר . מחקר המקרא עבר מאז ימי ולהאוזן התפתחויות רבות . במשך השנים קמו חוקרים שזיהו רבדים נוספים בטקסט המקראי וחלקו על חלק מהזיהויים שהציע ולהאוזן , אולם התשובה העקרונית שנתן ולהאוזן לשאלת הכפילויות והסתירות במקרא נותרה תשובה שחוקרים רבים מאמצים עד היום . ? קוןפמן , יחזקאל 963-1889 ) ו ) - חוקר מקרא והוגה דעות . וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר