הגנה וסעד לחלשים

עמוד:68

קטע : 3 שמיטת חובות ומישרים במאה ה17- לפני הספירה הוציא מלך בבל , עמיצדק , ( AMIZADUKA ) צו מלכותי המכונה מישרום . ( MEASRUM ) המילה "מישרום " קשורה כנראה למילה העברית "מישרים , " ובראשית הצו שלו עמיצדק מצדיק את המהלך שלו כעשיית צדק ומישרים . וזהו לשון המישרום : " אשר נתן דגן או כסף כמשא cof ( בריבית , [ או לאיש אכדי או לאיש אמורי [ ... ] לוחו יישבר [ חובו בטי ] כי המלך שם מישרים בארץ [ ... ] לא יגוש דגן וכסף לפי לוח זה [ ... ] נושה אשר ישה באכדי או אמורי לא יתבע [ את החוב ] ואם יתבע יומת" ( סעיפים ( 6 , 4 ( משה ויינפלד , משפט וצדקה בישראל ובעמים , עמ' ( 98 צו המישרום פטר קבוצות מסוימות באוכלוסייה ( למשל , אכדים ואמורים ) מתשלום מיסים , והבטיח ש"לוחותיהם יישברו . " החובות של אותם הזמנים היו כתובים על גבי לוחות טין , וההבטחה שהלוחות יישברו , אומרת בעצם שהשטר נקרע , ההסכם בין המלווה ללווה בטל . בנוסף לביטול החובות , המישרום כלל גם שחרור של עבדים . צו המישרום של עמיצדק לא היה כנראה תופעה חד פעמית . הוא הופעל כנראה במסופוטמיה כבר בסוף האלף השני לפני הספירה . במקומות שונים נמצאו תעודות המעידות על כך שהמישרום הופעל גם בתקופות מאוחרות יותר . חוקר המקרא משה ויינפלד הצביע על הדמיון שבין חוק השמיטה להכרזת המישרום במסופוטמיה . בהכרזתו של עמיצדק אפשר למצוא הקבלה לחוק שבספר דברים - הן בסגנון הפנייה והן באיסור על המלווה לתבוע את חובו לאחר שהוכרזה שמיטה . בהשוואה בין שתי ההכרזות אנו מוצאים דמיון רב : א . בשתיהן הפתיחה היא הכרזה על ביטול החובות . ב . המחוקק המסופוטמי מנמק את החוק ש '' המלך שם מישרים בארץ " , וכך במקרא " , כי לןךא שמטה לה " . ' ג . שתי ההכרזות עושות הבחנה כין אח ורע לבין הנוכרי . במישרום השמיטה חלה על האכדי או על האמורי בלבד . עיינל בירמיהו לד : 11-8 , כמה דומה המתואר בפסוקים אלה לנוהג של המישרום ? מה אפשר ללמוד מהדמיון הרב בין המישרום לשמיטה ! יש חוקרים הסבורים שדמיון זה מלמד כי השמיטה המקראית מבוססת על נוהג המישרום המסופוטמי . אחרים סבורים כי גם המישרום וגם השמיטה הושפעו מנוהג שהיה כקרב שבטים אמוריים , שנדדו מאוחר יותר לאזור מסופוטמיה והביאו לשם את מנהגיהם . מעבר לשאלת מקורות ההשפעה , דווקא הדמיון בין השמיטה למישרום מחדד שוני מהותי . המישרום היה מאורע חד פעמי שהוכרז על ידי המלך , בעקבות מצב כלכלי קשה או מאורע חגיגי . השמיטה , לעומת זאת , היא נוהג מחזורי קבוע , החוזר על עצמו מדי שבע שנים . אין צורך בנסיבות מיוחדות כדי לשמוט את החובות . הביטוי "כי לןךא שמטה לה '" דומה לביטוי "ויום השביעי שבת לה ' אלוהיך . " כלומר , יש כאן מחזוריות קבועה . וכפי שביום השביעי אנו שובתים ממלאכה , ובשנה השביעית האדמה שובתת מיבולה והאיכר שומט אותה לעני ולחיית השדה , כך הנושה שומט את חובו מהחייב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר