הגנה וסעד לחלשים

עמוד:67

קטע : 2 עיקול בנוסח תקופת המקרא ? במאה השביעית לפני הספירה , בקיץ אחד לוהט , בשיאה של עונת הקציר , פועל שעבד בשדה השייך לממלכה סמוך ליישוב חצר אסם , הרגיש שהגיעו מים עד נפש : הושעיהו בן שבי , האחראי מטעם המלך , הגיע לשדה וטען שהפועל מתבטל וכעונש לקח ממנו את בגדו , הבגד היחיד המספק לו הגנה מחוץ לשעות העבודה . הפועל הפגוע חש שנגרם לו עוול וניסה להגיע אל מצודה באזור ראשון לציון של היום , אל השר האחראי , ולקבול על מה שעשה הושעיהו . אלא שלפועל פשוט לא קל להבקיע דרך ולהגיע אל הפקיד הבכיר היכול לעזור לו . הפועל המיואש נטל דיו וכלי כתיבה וכתב על גבי שבר חרס " ) אוסטרקון ( " מכתב תלונה נזעם . איננו יודעים איך הגיב השר על המכתב כשקיבל אותו . אף איננו יודעים אם קיבל את המכתב , או שמא מצא המכתב את דרכו לסל החרסים שבפינת משרדו של השר מבלי שהוא יעיין בו . כך או כך , המכתב המשיך לשכב במצודה עוד שנים רבות . בינתיים חרבה הממלכה . המצודה חרבה גם היא , ויישובים חדשים קמו וחרבו באזור . בשנות ה60- של המאה העשרים , כ 2 , 600- שנה לאחר שנשלח המכתב , הוא התגלה בחורבות המצודה שזכתה לכינוי "מצד חשביהו . " סיפורו של הפועל לא היה כנראה סיפור נדיר . פועלים פשוטים לא החזיקו ברכוש רב , ולפעמים בגד כזה היה רכושם היחיד . לאנשים בעלי שררה , מעסיקים או מלווים , הייתה סמכות לעקל רכוש כזה כסנקציה על התרשלות או על אי עמידה בהסכמים . גם כיום , מי שמבקש הלוואה מבנק יידרש על ידי הבנק להמציא ערכות לכספו , בין אם יביא מישהו שיהיה ערב לחובו ובין אם יעמיד לזכות הבנק משכון - נכס או ערכות כספית שהבנק יוכל לממשם אם החייב לא יעמוד כהסדרי התשלום . המכתב ובו הקוצר מתלונן על עיקול בגד . 1 המכתב , שנכתב על גבי חרס ב 1 ^ נת 630 לפנה"כו בערך , נמצא ביבנה ים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר