הגנה וסעד לחלשים

עמוד:60

עיינו בשמות כב 26-25 , ( ראו שאלה , ( 26 וכן בדברים כד , פסוקים 17 , 13-12 , 6 ( היעזרו בביאורים שבעמ י 60 למטה : ( דברים א . בפסוקים אלה מופיעות מגבלות שונות על החפצים שאסור לעקל . ציינו אילו חפצים אסור לעקל ואילו חפצים מותר לעקל רק עד השקיעה , והסבירו מדוע אסור לעקל דווקא חפצים אלה . ב . בסעיף 241 של חוקי חמורבי כתוב : " כי ירובול נ עקל ] איש שור הוא [ המעקל ] ישלם [ בקנס ! שליש מנה כסף " . שערו מדוע דווקא על לקיחת שור הוטלה מגבלה כזו בחוקי חמורבי . סיכום ביניים עד כה נתקלנו בכמה הגדרות ומושגים בתחום ההלוואות : המלווה , המכונה " נו ^ ה , " נותן הלוואה תמורת "נשך" או "ריבית , " והלווה נותן משכון ( ערבות ) תמורת הלוואתו . בתקופת המקרא היו שתי צורות של הלוואה - הלוואה בריבית והלוואה בערכות . על פי החוק המקראי : ההלוואה בריבית אסורה , למעט הלוואה הניתנת לנוכרים ; הלוואה הנסמכת על משכון - מותרת . בשתי הצורות המלווה מבטיח את החזרת כספו , אך בהלוואה בריבית הלווה מעוניין לא רק להבטיח את חובו אלא גם להרוויח מן ההלוואה . ברור כי אם מדובר בעני שנזקק להלוואה לצורכי קיומו , הכתוב מצפה כי המלווה לא יראה בהלוואתו הלוואה לצורך רווח אלא הלוואה לצורך גמילות חסדים . אמנם חוקי המקרא מכירים בזכותו של המלווה לקחת משכון , אך כשמדובר בעני שהמשכון הוא חפץ החשוב לו לקיומו הבסיסי הם מצמצמים את זכויותיו : א . אסור למלווה להיכנס לביתו של הלווה ולבחור כל חפץ כמשכון . ב . חובה להחזיר את המשכון לעת לילה , אם הוא כסותו היחידה של הלווה . ג . אסור לקחת חפצים מסוימים כמו , למשל , בגד מאלמנה , וזאת כדי להגן על כבודה . ד . אסור לקחת חפצים המשמשים לצרכים בסיסיים , כמו רחיים ורכב , שהם מתקנים הנדרשים לטחינת הקמח .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר