הגנה וסעד לחלשים

עמוד:52

חוק הביטוח הלאומי פועל לצמצם את הפערים הכלכליים בישראל ולהבטיח הגנה כלכלית לכל תושב ומשפחה , בעת מצוקה זמנית או מתמשכת . מערכת הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מכלל הציבור ומשלמת גמלאות לזכאים - הכול בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק . כך מועברות הכנסות מידיהן של קבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לידיהן של קבוצות חלשות ופגיעות . המוסד לביטוח לאומי משמש מכשיר לחלוקה מחודשת של חלק מן ההכנסות של כל אזרחי המדינה , לפי קריטריונים סוציאליים . מיהו האחראי בחוק המקראי ? מדינת הרווחה המודרנית רואה את ערך הדאגה לחלש כחובה כוללת של החכרה כולה , כלומר של המדינה , אשר באמצעות מנגנון המיסוי מחלקת משאבים לנזקקים , לפי צורכיהם . החוק המקראי , לעומת זאת , מטיל על כל אדם ואדם חובה אישית לדאוג לחלשים בחברה . הדרישה של החוק המקראי מהאדם הפרטי חובקת את כלל פעולותיו של האדם ומתפרסת על פני עונות השנה ובמגוון צמתים בחיי היום-יום . החוק המקראי מגדיר באיזה אופן יש לסייע לחלשים בחברה בעונות היבול החקלאיות ובחגים , ומסדיר את הדרך שבה יש להלוות כספים כך שההלוואה תהיה אמצעי סיוע לחלשים ולא מעמסה נוספת . אחד האמצעים הייחודיים שהחוק המקראי מעצב הוא המעשר . משמעות המילה "מעשר " היא עשירית . המעשר היה מעין מס שנגבה מהיבול החקלאי . עיינו בויקרא כז : 30 , עיינו גם בבמדבר יח . 28-21 , מי מקבל את המעשר על פי הפסוקים בבמדבר ? ובמה שונה ההוראה במקור זה מההוראה בויקרא כז 30 , י החוק המקראי עיצב את הפרשת המעשר בדרך ייחודית , אך המעשר כשלעצמו איננו תופעה ייחודית לחוק המקראי : " הפרשת מעשר לרשות הקדושה היתה תופעה רווחת בכל רחבי המזרח הקדמון [ ... ] המעשר לא נועד למקדש בלבד [ ... ] המעשר נתפס גם כרכוש מלכותי שהמלך רשאי להעניקו למי שירצה [ ... ] בדומה לעבדי המלך הנאמנים זוכים גם הלויים למעמדם המכובד וכן להכנסות קבועות בצורת מעשר " [ ... ] ( מ י ויינפלד " , המעשר במקרא - רקעו הממלכתי והפולחני , " בתוך כתב העת באר-שבע , כרך א , עמ י ( 130-122 עיינו בדברים יד .-29-28 , למי יועד המעשר על פי החוק בדברים ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר