כיבוד אב ואם

עמוד:32

עיינו בקטע שלפניכם : " תנו רבנן : איזהו מורא [ מהמידה יראה ] ואיזהו כיבוד ? מורא - לא עומד במקומו [ שי אביון ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו . כיבוד - מאכיל ומשקה , מלביש ומכסה , מכניס ומוציא " . ( תלמוד בבלי' מסכת קידושין , לא , עב ) א . אילו מהחובות המופיעות בקטע נלמדו מעשרת הדיברות ? ואילו מהחובות נלמדו מהצו המופיע בויקרא יט ? 3 , ב . הסבירו במה שונה m . מ"כבוד " על פי מקור זה . ג . האם אתם מזדהים עם ההוראות הנכללות לדעת חז"ל ב"מורא " כהוראות המעצבות יחסים אידאלייס בין הורה לילדי האם לא לסתור את דברי ההורים ולא לנצחם כוויכוח מלמד על התנהגות אידאלית ? הסבירו . ד . ההוראות הנכללות בכיבוד אב ואם לפי חז"ל , נחשבות בימינו ( ולא רק בימינו ) לחובות שההורה חייב בהן ביחס לילדיו . ההורים הם הדואגים למזונם ולמלבושם של הילדים , ולא להפך . עיינו במשלי" כג : 22 , כיצד עוזר הפסוק מספר משלי להבין את פרשנות חז"ל על הוראות כיבוד הורים ? סיכום ביניים ראינו כי הצו "כבד את אביך ואת אימך " מעורר קשיים פרשניים , שכן הוא צו כללי מאוד . עיון במקורות המילה "כבד" מלמד שמדובר , כנראה , בציווי לציית לסמכות הורים . צו דומה מצוי בויקרא יט , 3 שם המחוקק מצווה : "איש אביו ואימו תיראו " . האם הביטוי "יראה " מצווה על מערכת יחסים שונה מזו שהביטוי "כבוד" מצווה עליה ? אפשר לפרש : לשני הביטויים יש משמעויות שונות , כאשר הביטוי "יראה" מורה על סוג של פחד מההורים ; ואפשר לפרש : לשני הביטויים יש אותה משמעות - ציות להורים . ? תלמוד בבלי - אסופה Vw דיונים , הרחבות ופירושים המבוססים על המשנה , שנערכה בידי יהודי בבל החל במאה ה3- לספירה ונחתמה בסביבות שנת 500 לספירה . וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר . ? משלי ו ; אחד מספרי ה " חוכמה " שבמקרא . שייך לסוג ה " חוכמה הדיךקסית . " וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר