כיבוד אב ואם

עמוד:31

הפסוקים האלה כוללים חוק שכינויו "בן סורר ומורה " - כינוי שנלקח מהפסוק הראשון . המחוקק מציג באופן תמציתי את הדרך שיש לנהוג בה ב " ילדים רעים : " א . מהי ההתנהגות השלילית המיוחסת לבן סורר ומורה ? כיצד מתנהג "ילד רע " על פי פסוקים אלה ? בססו את תשובתכם על הכתוב . ב . מהו עונשו של "ילד רע " על פי פסוקים אלה ? ג . יש הרואים בחוק בן סורר ומורה פרשנות פנים-מקראית" לדיבר החמישי בעשרת הדיברות . בססו טענה זאת על פי דברי ויינפלד . ניסוח אחר של החובה של הילד כלפי הוריו מצוי בויקרא יט : 3 , במה שונה ניסוח ההוראה כאן מזה שבעשרת הדיברות ? האם חוקי המקרא דורשים לכבד את ההורים או להתיירא מפניהם ? בשפת ימינו יש מצבים שבהם המושגים "יראה" ו " כבוד" קרובים מאוד זה לזה במשמעותם . שני המושגים מציינים יחס של הכרה במעמדו הגבוה של אדם . לעתים שני המושגים אף מופיעים זה לצד זה - כמו למשל בביטוי השגור "יראת כבוד . " ולמרות זאת אפשר להצביע על כמה הבדלים בין הביטויים . חידודם של ההבדלים האלה אינו עיסוק לשתי דקדקני בלבד . לשאלה אם יש הבדל בין "יראה" ל '' כבוד " יכולות להיות השלכות חשובות על הבנת היחס להורים בספרות המקראית . כשמעיינים בשני המקורות העוסקים במחויבות להורים , רואים כי האחד מדבר על "כבוד" והאחר מדבר על "יראה . " כיצד יש להכין את ההבדל בין פסוק 3 בויקרא יט לבין עשרת הדיברות ? האם מדובר בשני מקורות בעלי שתי השקפות שונות לגבי יחסי הורים וילדים , או אולי מדובר בניסוחים שונים לאותו הרעיון ? ; cr בעמוד 30 הצגנו פרשנות של מ ' ויינפלד למושג "כבוד" על פי המילה האכדית . KABBUTU א . על פי פרשנות זאת , האם יש הבדל מהותי בין הצו המופיע בויקרא יט לבין הצו שבעשרת הדיברות ? ב . עיינו בדברים כח : 58 , בססו כעזרת פסוק זה את הטענה שיךאה וכבוד הם מושגים קרובים . ? פרשנות פנים-מקראית - במקומות רבים במקרא - כתוב אחד מתייחס לכתוב קודם לו ומפרש אותו לפי דעתו והבנתו . תופעה זאת מכונה "פרשנות פנים-מקראית . " וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר