מקור החוק

עמוד:26

אלט היה סכור כי החוקים הקזואיסטייס היו קדומים יותר , וכי הם התבססו על מקרים שצצו בחיי היומיום ועל מערכות משפט אזרחיות של עמי הסביבה . לעומתם החוקים האפודיקטיים , שרבים מהם עוסקים בתחומים שבין אדם לאלוהיו , הם יצירה ישראלית מקורית , פרי של הגות ושל התפתחות חיי המשפט . החוקים המשמשים במשפט המודרני שונים מאוד באופן הניסוח שלהם גם מהחוקים הקזואיסטיים המקראיים וגם מהחוקים האפודיקטיים . 4 עיינו בקטע מחוק העונשין של מדינת ישראל : ( א ) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס , להעליבו , להקניטו או לעבור עבירה , דינו מאסר שנתיים : ( 1 ) נכנס לנכס או על פניו ( 2 ) ,- לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין . ( ב ) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חינם חם או קר , דינו - מאסר ארבע שנים . ( חוק העונשין , תשל"ז , 1977 - סעיף " , 447 הסגת גבול כדי לעבור עבירה (" כמו כן עיינו במקורות הבאים : שמות כ , שמות כב : 2-1 , אפשר לראות בשני החוקים המקראיים ובסעיף 447 מחוק העונשין , חוקים העשויים לחול על אותו המקרה . א . ציינו מהו המקרה . כ . אילו כיהנתם כשופטים , באיזה נוסח של החוק הייתם בוחרים כדי לקבל החלטה ? נמקו . רבים מחוקרי המקרא סבורים , כמו אלט , כי החוק המקראי התפתח באופן שבו התפתחו קובצי חוק אחרים . בחיי היומיום נוצרו תקדימים משפטיים שהפכו אחר כך לחוקים קזואיסטיים , ומאוחר יותר הפכו לחוקים כלליים . חוקרים אחרים טוענים כי החוק המקראי אינו ספר חוקים רגיל , אלא טקסט דתי-אידאולוגי ה"מתחפש" לספר חוקים . על מה מבוססת טענה זאת ? חלק מחוקרים אלה מבססים טענה זאת על האופן שבו החוקים מנוסחים . רבים מחוקי המקרא נוסחו תוך שימוש באמצעים ספרותיים כמו מילה מנחה או מצלול . השימוש באמצעים כאלה מאפיין נאומים הנאמרים בציבור ולא חוקים המופיעים בספרי חוק מאובקים , הנשלפים מדי פעם כדי לשמש את השופטים . 4 עיינו כבראשית ט : 6-5 , מהו האמצעי הספרותי המשמש כפסוק זה ? 4 עיינו בדברים יז : 12-8 . תארו את הסגנון השירי המופיע בפסוקים אלה . נימוק נוסף לחיזוק הטענה שחוקי המקרא לא נכתבו כטקסט משפטי אלא כטקסט אידאולוגי-ספרותי הוא העובדה , שלפעמים מתקבל הרושם שמחברי סיפורים על תקופות מאוחרות מיציאת מצרים לא הכירו את חוקי התורה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר