מקור החוק

עמוד:25

קטע : 3 איך נוער ספר חוקים ? עד כה עסקנו בהיווצרותם של החוקים , אולם לא עסקנו בשאלת היווצרותו של "ספר חוקים . " כיצד מתגבש טקסט כתוב , שעליו מתבססים ועל פיו גוזרים את הדין ? קרוב לוודאי שבמערכות המשפט הראשונות הכתיבו חיי היומיום את החקיקה . שני אנשים הגיעו לשער העיר לאחר ששורו של האחד נגח את השור של חברו . השופטים , זקני העיר היושבים בשער , דנו בשאלה והגיעו למסקנה . שלוש שנים לאחר מכן באו שני אנשים חדשים , והפעם שורו של האחד נגח את החמור של חברו . במקרה הזה הייתה כבר עבודת השופטים פשוטה הרבה יותר , שכן הם היו יכולים פשוט לפשפש בזיכרונם ולהשתמש בפסק הדין הקודם שלהם . החוקרים סבורים כי במשך הזמן החלו תקדימים כאלה להיכתב , ואז יכלו השופטים לחטט בערמת הרשימות של בית הדין , למצוא את התקדים מהמשפט הקודם וליישם אותו על המקרה שלפניהם . החיטוט בערמת הרשימות בימים שבהם חוברו קובצי החוק הראשונים לא היה חיטוט בערמת ניירות מרשרשת , אלא בלוחות טין כבדים שתקדימים אלה מן הסתם נחקקו עליהם . כפי הנראה , מתקדימים כאלה חוברו קובצי החוק הראשונים . המאפיין של חוקים כאלה , המבוססים על מקרים ספציפיים , הוא שהם מנוסחים כמקרים פרטיים ולא כחוקים כלליים . למשל : " איש כי ושבה במלחמה , או בפשיטה , או נלקח באונס , והיה בארץ נוכרייה ימים רבים , ולקח איש או ור את אשתו וילדה לו בן , והיה אם ישוב , ילך ויקרו לו את אשתו" ( חוקי אשנונה " , סעיף ( 29 קל לדמיין את הסיפור העומד מאחורי החוק : השנים שבהן אשת החייל לא מקבלת שום סימן חיים מכעלה ; המצוקה שלה , החלטתה להינשא לאיש אחר שבו פגשה במהלך שנים אלה או אולי הכירה כבר מאז ילדותה ; התדהמה והזעזוע כשהבעל השבוי חוזר לפתע , אחרי שנים רבות ; הדמעות והפנייה לזקני העיר , המכריעים כי האישה צריכה לחזור לבעלה המקורי . כשאנו מעיינים בחוק הזה אנו פוגשים סיטואציה אנושית מוכרת , היכולה להתרחש בסיפור פלטיאל בן ליש מתקופת המקרא , בסיפור של מרטין גר מימי הביניים , או בסיפור של עגנון מהמאה ה . 20- סגנון הניסוח של החוק לא מוחה את עקבותיהן של הדמויות החיות האנושיות , שחיו ופעלו לפני כארבעת אלפים שנה בעיר אשנונה . חוק זה נכתב כשהוא מנוסח כמקרה "אם ... אז . " ניסוח כזה של חוק מכונה "לןזואיסטי . " חוק לןזואיסטי" הוא חוק העוסק ב"לןאזוס " , case - מקרה , אירוע מסוים שבאמצעותו מוגדרת הנורמה . רוב קובצי החוק הקדומים מנוסחים כחוקים קזואיסטיים , וברבים מהם קל להבחין בשרידיהם של הסיפורים האנושיים שבעקבותיהם נוצרו החוקים . כמה מחוקרי המקרא הראשונים התעניינו בדיוק בתחום הזה של נסיבות החיים המיוחדות ( אותן כינו "המושב בחיים (" שהביאו להיווצרות הטקסטים . חוקר המקרא הגרמני אלט" הבחין בתופעה מעניינת : כין חוקי המקרא יש חוקים המנוסחים כמקרה פרטי - כלומר , כחוק קזואיסטי המשמר את נסיבות החיים המיוחדות ; ויש חוקים אחרים , כלליים , המנוסחים בפסקנות ובהחלטיות שאינן מותירות שריד מן המקרה הפרטי , ואינם מנוסחים כתנאי . חוקים אלה מכונים " חוקים אפוךיקטיים " . " ? 5 עיינו בשמות כ ; 17-1 , כא . 27-18 , א . איזה מהקטעים כולל רווקים קזואיסטיים ! ואיזה כולל חוקים אפודיקטיים ? נמקו . ב . חברו סיפור קצר שהיה עשוי לעמוד מאחורי אחד החוקים הקזואיסטיים שמצאתם . ? חוקי אשנונה - חוקי העיר אשנונה , עיר-ממלכה אמורית ששכנה על אחד מיובל' נהר חידקל . החוקים , הכתובים בשפה האכדית , קודמים לחוקי חמורב . וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר . ? חוק קזואי 09 י - רווק המנוסח כמשפס תנאי ועוסק במקרה משפטי פרסי , שבאמצעותו מוגדרת הנורמה . וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר . ? רווק אפוךיקס - חוק כללי , המנוסח ניסוח מוחלט ואין בו פירוס . לדוגמה : "לא תגנ י ב " ... ; שמ / ת כ . 0 2 , וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר . ? אלט , אלבךכט - ( 1 956-1883 ) חוקר מקרא גרמני , חוקר תולדות ישראל וארץ ישראל . וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר