|
|
עמוד:5
פתח דבר גיבוריה של התורה שבעל פה הם גיבורים מיוחדים במינם . אין עלילותיהם עלילות גבורה ומלחמה , ודברי ימיהם אינם מלאים מאורעות מרשימים . גיבורים אלה הם גיבורי הרוח , אשר מעשה גבורתם הוא במחשבתם ובדבריהם , והארמונות והמצודות שהקימו הם בניינים שאינם נראים לעין . חכמי התלמוד עצמם אמרו , שאין מציבים לתלמידי חכמים מצבת זיכרון על קברם , משום שדבריהם - הם הם זכרונם . יתר על כן , הספרים שנוצרו על ידי חכמים אלו : המשנה והתלמוד , התוספתא ומדרשי ההלכה והאגדה , לא נועדו מעצם טבעם לסיפור ההיסטוריה ותולדות החכמים . עיקר עניינם הם הרעיונות והמחשבות , הדיונים והשיחות , של חכמי ישראל . משום כך , לא רק שאין אנו יודעים מתוכם כמעט דבר על תולדותיהם של גיבורי התקופה , אלא אף המאורעות הכלליים אינם נזכרים בהם אלא בדרך אגב . נוסף לכך קיימת בספרות התורה שבעל פה מגמה עקרונית להשאיר את הדברים בתוך "הווה נצחי , " שבו הרעיונות הם הדברים היציבים ואילו סדר הזמנים והדורות הם בעלי חשיבות משנית בלבד . אין זאת משום שהחכמים לא החשיבו את ידיעת ההיסטוריה , של העם וחכמיו , אלא שדברים אלו לא נכתבו ולא סודרו , ובמידה שנרשמו , נשארו בארכיונים הפרטיים של הישיבות הגדולות , שלא נותר מהם אלא שריד מעט בכתבים שונים . לא יפלא איפוא , שרק בדורות האחרונים נכתבו תולדותיהם של חכמי המשנה והתלמוד , אשר לוקטו מתוך החומר הפזור בכל רחבי ספרות התורה שבעל פה . ועם כל המאמצים , שהשקיעו בכך מלומדים רבים , עדיין רב הנסתר על הידוע לנו . עם זאת , ספרות התורה שבעל פה , אפילו בחלקיה הטכניים ביותר , אינה חומר יבש ונעדר אישיות . אישיותם של החכמים השונים ודמותם
|
|