|
|
עמוד:12
את דברי יוסף בן מתתיהו . מקומם בתוך החברה , ארגונם ורעיונותיהם , הם רעיונות של קבוצה בדלנית , אשר פיתחה השקפת עולם מגובשת , כעין דרך מחשבה סגורה . הקיצוניות שבה דגלו , היא שנתנה להם אפשרות לראות את בעיות העולם בצורה יותר חריפה וחד צדדית ולפיכך מעניינת ומאלפת . לפעמים הקצנה וצמצום , ואפילו סילוף מסוים , _מאירים את בעיות הקב"ה ואת בעיות היהודים באור מיוחד במינו . לפנינו כת כה בדלנית , עד שיוסף בן מתתיהו מצא _לנכץ לציין במיוחד שאנשים אלה הם ממוצא יהודי . הם היו שונים מאוד משאר היהודים , ולמרות זאת רעיונותיהם היו מבוססים על הרעיונות המשותפים לכל הזרמים שהיו קיימים בתקופת בית שני . הרעיונות המשותפים של הבנת המקרא , בצורת מדרש , הציפייה לאחרית הימים והראייה של "עם בחירה . " אלא שדווקא בנקודה אחרונה זאת היו האיסיים שונים משאר העם היהודי , שכן הם ראו את עצמם כ"ישראל ההולכים בתמים , " כ " ישראל האמיתי . " ( מאוחר יותר , בעקבותיהם , ראתה את עצמה הכנסייה הנוצרית כ"ישראל האמיתי ( . " בפני האי סיים עמדה בעיה רצינית : מהי הגישה הנכונה כלפי שאר העם היהודי . האם _ידץ הקב"ה לאבדון את כולו , או שברגע האחרון יקבל רוב העם היהודי את מרותם . בדלנותם , הייתה אחת התופעות המעניינות . הם דגלו ברעיון של סלקציה י כשם שבעבר לא כל ישראל נושע , ומתו אנשים במדבר , וכמו שמלכות יהודה נשתמרה ולא עשרת השבטים — כך ישנה סלקציה ההולכת ומצטמצמת אליהם . כך שמצד אחד היה עליהם לשמור על בדלנותם , ומצד שני לפתח את התקווה שרוב העם היהודי יצטרף אליהם באחרית הימים . כלומר , הייתה גישה מיוחדת של חברה סגורה שחבריה , החיים בתוכה , פיתחו את רעיונותיהם ואת סדרי החברה המיוחדים להם . הם יצרו חברה בדלנית ומאוחדת . בימי בית שני , נוצרו קבוצות שונות , שכל אחת מהן ראתה את עצמה כמייצגת של מלכות שמים ועם ישראל , "ממלכת כוהנים וגוי קדוש , " ונוצרה בתוכם מידה מסוימת של ראיית עצמם כעילית י "אני המייצג . " תהליך זה יצר גם את הפרושים ואת החסידים , שקראו לעצמם "קהל החסידים . " לקבוצות אלה הייתה תחושה שהם העילית של עם ישראל , אלא שהאיסיים הלכו עוד צעד הלאה , וראו את עצמם כעס ישראל , הנבחר , היחידי , שהאחרים צריכים ללכת בעקבותיו , שאם לא כן — יירשו דראון עולם . מתוך גישה זו נוצרה המסגרת החברתית השיתופית של היבדלות ממושב אנשי העוול , של הליכה
|
|