התרגום לעברית

עמוד:3

התרגום לעברית ניסינו להקפיד , בוודאי לא בהצלחה מלאה , על לשון קרובה ללשון ההיסטוריוגרפיה המקראית ( בעיקר של ספרי נביאים ראשונים . ( הדבר בא לידי ביטוי בהעדפת מילה רווחת במקרא על פני מילה מקראית נדירה או מילה שאינה מקראית ; ואולם במקרה של חשש מפני קושי לקורא או אי הבנה שעלולה להיגרם מכך , העדפנו את הבהירות . במקרים רבים הייתה הבחירה בין שתי מילים מקראיות , או יותר , שבאו בחשבון ( נשארים - נותרים ; שאר העם - יתר העם ; מלאכים - צירים , וכיוצא באלה , ( ואזי הבחירה היא בעצם שרירותית או מטעמים קלי ערך . לבטים או שיקולים הקשורים בשאלות כגון אלה הובאו לעתים בתרגום בהערות בענייני לשון שבתחתית העמודים בפירוש . לצורך רהיטות התרגום לעברית יש מקרים ששינינו מלשון התרגום היווני של מק " א . כך , למשל , לעתים קרובות בא הפועל ביוונית בלשון יחיד , אך נושאו הוא בלשון רבים , ובמקרים אלה נקטנו תרגום בלשון רבים . לעתים גם שמות עצם באים ברבים , אף שמשמעותם היא ביחיד ; למשל , אנו מוצאים לעתים קרובות איגרות ברבים , אך מן ההקשר ברור שמדובר באיגרת אחת , ואזי תרגמנו לפי ההקשר . מספרים , ובראש ובראשונה תאריכים , השארנו בסדר המילים כמו שהוא בתרגום היווני וכפי שהוא בלשון המקרא ( כלומר : יחידות , עשרות ומאות , ( אף על פי שהוא הפוך מן המקובל היום , שכן לא נראה לנו שיש בכך להכביד על הקורא . ברור אפוא , שאין אנו מתיימרים להציע שחזור של המקור העברי , ואין לפני הקורא אלא תרגום ואנו מקווים שהוא נאמן לטקסט היווני של מק " א כפי שזה שרד , ושהוא משקף באופן כללי בלבד את לשונו של מק"א העברי שאבד . ואולם כל דיון מדעי בטקסט של מק " א חייב , כאמור , להתבסס על הטקסט היווני , שהוא השריד הקרוב ביותר למקור האבוד . הפירוש כפי שצוין לעיל , הכוונה בספר זה היא להציג את מחקר מק " א בצורה מקיפה ומעודכנת עד כמה שביכולתנו . השתדלנו להציג את עיקר המחקרים החדשים ואת הישגי המחקר הקלסי של מק"א . פעולה כזאת כרוכה כמובן במיון , בשל הכמות הרבה של המחקרים , הן החדשים והן הישנים . מטבע הדברים הוטלה עליי הבחירה ואפשר שלא הכול יסכימו עם העדפה זו או אחרת , אולם הוויתור הוא חלק מתהליך הבךירה , ואני מקווה שהוא נכון , ומכל מקום הוא נעשה לפי מיטב שיפוטי . אם תרמתי אף משלי בעניינים מסוימים , הן של ראייה כוללת והן של פרשנות נקודתית - על כך ישפוט הקורא . 2 גם בפשר נחום נשמרה הסיומת היוונית של שמות אלה . 3 אף שביוסיפון מופיעה הצורה ארשק , שמר בדרך כלל גם יוסיפון על הסיומות היווניות . שמות עצם פרטיים העדפנו בדרך כלל להביא שמות עצם פרטיים שאינם עבריים , כגון אנטיוכוס , דמטריוס , אלכסנדרוס , וכן ארסאקס , בתעתיק על פי צורתם היוונית . שמות פרטיים עבריים הובאו כמובן בצורתם העברית המקובלת .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר