הניהול הכספי של קהילת ירושלים במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה

עמוד:216

עיון בטבלת החובות העומדים מעיד כי הם נמצאים בעקומת עלייה מתמדת ותלולה מדי שנה , ללא תנודות וללא שינוי במגמה " . מחוב של 65 , 477 גרוש בשנת תקל'ז הגיעה הקהילה , לאחר כ 20 שנה בשנת תקנ'ו לחוב של 174 , 840 : 20 גרוש , דהיינו פי שניים וחצי . אץ ספק שהאינפלציה הייתה קטנה בהרבה , ועמדה לפי הערכתנו על כ 2 % בממוצע בשנה . מדובר אפוא בגידול משמעותי בחוב הכולל של הקהילה . הקהילה הצליחה להמשיך בגיוס כספים ובהלוואתם , בזכות גידול מרשים ביותר בסכומים שהפכו להקדשים , שאף הם נמצאו בעקומת עלייה כמעט מתמדת , אפילו יותר מאשר ההלוואות . מהקדשים בסך 13 , 427 גרוש בשנת תקליז הגיעה הקהילה בשנת תקנ'ו ל 49 ו 59 , גרוש , גידול של פי ארבעה וחצי . יש לציין כי הגידול בהקדשים אינו שנתי , אלא בא לידי ביטוי לאחר כל עשור ועשור , כאשר בעשור עצמו ניכרה דריכה במקום . הסיבה לכך נעוצה לדעתי בעובדה שחלק מההלוואות לקהילה הפכו להקדשים אחת לעשור , ורק חלקן הפכו להקדשים עם מות המלווה . החלוקה הפנימית של החובות , בין חובות ליהודים לבין חובות לגויים , היא ביחס של 1 : 2 בהתאמה , מכאן שהחוב ליהודים היה כפול . רק בשנת תקל'ז נזכר שהיה חוב של 3 , 300 גרוש לערלים ( נוצרים ) והשאר למוסלמים . נוסף על כך , חלק מחובות היהודים הפכו כאמור להקדשים . יש ביחס זה כדי להסביר מדוע יכולה הייתה הקהילה להמשיך ולתפקד על אף חובותיה ההולכים וגדלים , שכן החובות ליהודים לא העמידו בסכנה את הקהילה ורק החובות לגויים הם אלה שגרמו לה בעיות קשות במרוצת המאה השמונה עשרה . החובות , בכל השנים שבהן אנו דנים , היו גבוהים מן המאזנים השנתיים בכל שנה . לקראת סוף המאה הפער ביניהם הלך וגדל באופן משמעותי . מבחינת החוב לגולגולת יש לחלק את החוב הכללי לכ 3 , 000 נפשות . בשנת תקל ז , בראשית התקופה שאנו דנים בה , היה החוב לנפש כ 20 גרוש , ואילו בסוף המאה הוא שולש ועמד על כ 60 גרוש לנפש . גודל החוב בולט בהשוואה לחוב של קהילת אסתנבול משנת תקל'ב , העומד על כ 10 גרוש 59 השוו טבלת החובות כאן לטבלה שפרסמתי בספרי ( לעיל , הערה , ( 4 עמי . 288-287 שם הסתמכתי על מקורות אחרים , אך הנתונים קרובים למציאות המשתקפת בפנקסי החשבונות . השוו נם כהן ( לעיל , הערה , ( 6 עמ' . 509-508 טבלת החובות וההקדשים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר