|
|
עמוד:205
ששולמו באסתנבול , ובערים כדוגמתה , נבעו ממגוון רחב יותר של מקצועות והכנסות " . כמו כן יש לציין , כי גם באסתנבול אנו מבחינים בגידול משמעותי בחוב הקהילה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה . חוב זה נובע לדעתי בעיקרו ממלחמת האימפריה העות'מאנית עם רוסיה בשנים . 1774- 1768 חובה של הקהילה גדל מ 246 , 000 גרוש בשנת תק ץ ( 1744 ) ל 325 , 000 גרוש בשנת תקל '' ב . באיגרת שכתבו פקידי קושטא להנהגת קהילת ירושלים בשנת תקי'ד ( 1754 ) נאמר שהם קיבלו את פנקס ההכנסה וההוצאה מירושלים שנהגה לשלוח אותו לקושטא מדי שנה , וראו בו 'כי המס אינו עולה לשליש ולרביע מהמשוער אצלנו * . ' זהו שוני מהותי בדפוסי הניהול של שתי הקהילות . ההלוואות וההק הם אפוא 'הגורם היצרני' בירושלים לעומת העבודה והמיסוי עליה באסתנבול . החברה היהודית בירושלים הייתה אפוא חברה החיה על הון ועל רווחיו ולא על עבודה . הגורם המרכזי שאפשר זאת היה קדושתה ותפיסת תושביה כאליטה יהודית הרשאית להסתמך על תרומות יהודי הגולה . אולם הנסיבות הכלכליות והפוליטיות המיוחדות תרמו אף הן להקצנת אורח החיים הזה . אנו מבחינים אפוא בשני סוגים שונים של קהילות יהודיות באימפריה העות'מאנית . הכנסות בחינת נתוני ההכנסה של קהילת ירושלים מצביעה על כמה מקורות הכנסה מרכזיים ' ( א ) מסי נפטרים ועיזבונות ; ( ב ) הלוואות ; ( ג ) הקדשים ; ( ד ) מסים ; ( ה ) תרומות . להלן טבלת התפלגות ההכנסות השנתית באחוזים . 26 ראו : חי גרבר , יהודי האימפריה העות'מאנית במאות ה 7-16 ו 1 כלכלה וחברה , ירושלים תשמ נ , עם' ; 80-49 , 45-36 הנ ל , 'לתולדות היהודים בקושטא במאות י ז-י ח , ' פעמים , 12 ( תשמ ב , ( עמ' 45-35 ; נ' גרינהויז , המיסוי בקהילה היהודית באחמיר במאות השבע עשרה והשמתה עשרה , תל אביב תשנ ז , עמ' , 102-50 י' בךנאה , החברה היהודית בערי האימפריה העות'מאנית במאה הי"ז ( אסתנבול , שאלוניקי ואיזמיר , ' ( עבודת דוקטור לאוניברסיטה העברית בירושלים , תשנ ט , עמי 20-297 , 27 ג . 27 י-מ טולדאנו , שריד ופליט , א [ חמ"ד , חש ד , [ עמי ; 30-27 ברנאי ( לעיל , הערה , ( 19 עמי 28 . 66-53 כתב יד בית המדרש לרבנים מס' , ( JTS ) 4008 ניו יורק , דף 29 . 115 על אף ההבדלים הידועים מספרות המחקר במבנה הסדציו אקונומי של שתי הקהילות , עלינו לסייג את טבלת התפלגות ההכנסות של קהילת ירושלים באחוזים ( מעוגל )
|
|