|
|
עמוד:202
הטבלאות המובאות לעיל משקפות את המאזנים השנתיים של קהילת ירושלים בחלק מן השנים תקל"ז-תקנ"ו . המאזנים מסודרים למדי , ובחלקם אף סוכמו בסוף הפנקס בידי הסופר עצמו , אם כי בדרכו הוא . אנו איחדנו את דרך הרישום , ביארנו את המושגים הטעונים הבהרה ותיקנו טעויות חשבוניות . המאזנים האלה משקפים את התקציב הקהילתי , בלי להתייחס כמובן להכנסות ולהוצאות של יחידי הקהילה . כספים לא מעטים אינם מופיעים בפנקסי החשבונות של הקהילה , כגון כספים שנתקבלו כהכנסה ליחידים או ממון שהיה ברשותם של יחידים וכן גם הוצאות שונות שהיו להם . נתבונן עתה במאזנים ונשווה אותם למאזן פחות מפורט מקהילת אסתנבול משנת תקל'ב , המובא בספרות הרבנית וכבר נדון במחקרי . ניתוח הנתונים כללי הנקודה הראשונה העולה מעיון במאזנים היא חוסר יציבותם . אין בהם עקומת עלייה או ירידה אלא קפיצות עולות ויורדות . כיצד ניתן להסביר זאת ? אמנם מספרי האוכלוסין לא השתנו במהלך התקופה בצורה דרמתית וכך גם דפוסי השלטון והמנהל , אך דומני שכאן נעוצה גם התשובה לחוסר היציבות . לשלטון ולמנהל לא היו למעשה דפוסים קבועים , אלא הכול היה תלוי באי יציבותם ובשרירות לבם של השליטים , שיצרו גורם קבוע ומתמשך של חוסר יציבות . מדי שנה בשנה התחלף הואלי ( מושל ) בדמשק ופעמיים בשנה ( היהודית ) התחלף המתסלם ( מושל ) של ירושלים ; ועמם פקידים ועוזרים רבים . חילופים אלה הביאו לשינויים בסכומים שהיהודים נדרשו לשלם מפעם לפעם . הכול נקבע על פי שרירות הלב של השליטים והפקידים , ולפי הדרישות שהונחתו עליהם מלמעלה מדמשק ומאסתנבול , שם פעלו באותה שיטה עצמה . גם נושא החובות והריבית סבל מחוסר יציבות וקביעות , ואף הוא השפיע על היקף המאזנים . הסיבה לחלק מההלוואות שנאלצו היהודים לקחת קשורה לא רק בלחץ השלטונות ובביורוקרטיה השלטונית , אלא אף בבעיות מימון 19 בסיכום זה הטעות יכולה להיות בגובה של כ 1 , 000 גרוש . 20 רי אברהם בב-ר אביגדור , ובור לאברהם , קושטא תקפ ז , רף סד ע ב . ראו יי ברנאי , 'קווים לתולדות הקהילה היהודית בקושטא במאה הי חי , מקדם ומים , א ( תשמ א , ( עמי . 62
|
|