|
|
עמוד:198
מהשנים תקכ '' א-תקכ"ג ( 1762 / 3-1760 / 1 ) מכיל בתוכו רישום של שלוש שנות ניהול כספי במעורבב , ולא תמיד אפשר להבחין בו בין שנה לשנה . מסיבה זאת לא עלה בידינו להרכיב מפנקס זה מאזנים כספיים שנתיים , הגם שהוא שימש אותנו לעניינים רבים אחרים הנדונים במחקר . המאזנים תחילה נפנה למאזנים הכספיים של הקהילה מן השנים תקל'ז-תקנ'ו . הפנקסים משמשים דוגמה לניהול שגרתי של ספרי חשבונות של גוף ציבורי עד לימינו אלה . יש בהם סעיפי הכנסות , הוצאות וחובות . הקהילה השתדלה לאזן את תקציבה על ידי לקיחת הלוואות , וכשהיה עודף בתקציבה העבירה אותו לרישום כהכנסה בשנה הבאה , ולהפך . התופעה הבולטת בפנקסים המפורטים היא הממד המרכזי של ההון בחייהם של הקהילה ושל יחידיה במאה השמונה עשרה . הקהילה התנהלה למעשה כגוף פיננסי , ומאות מחבריה וכן מאות מתושבי העיר — בעיקר המוסלמים על שליטיהם , פקידיהם ופשוטי העם — היו מעורבים בהלוואה ובהקדשת כספים לקהילה , בקבלת ריבית ממנה ובהחזרי חובות של הקהילה לגופים כבתי כנסת , ישיבות וקופות צדקה וליחידים , יהודים ולא יהודים . שיטה זו של פעילות פיננסית בקהילה החלה כאמור במאה השבע עשרה , כנראה מתוך חיקוי של הכנסיות והמנזרים הנוצריים שבעיר , והיא הלכה והתחזקה במאה השמונה עשרה . מן המאה השבע עשרה ואילך החלו היהודים בארץ ישראל להתבסס יותר ויותר על תרומות אחיהם שבגולה , ובד בבד נסמכו על קרנות שהקימו לעצמם בחוץ לארץ או בקופת הקהילה הירושלמית . כמו כן היו שהתפרנסו מהלוואות לגויים . חלק מהלוואות אלה הפכו להקדשים אחרי מותם של המלווים מקדישים . אף שיטה זו אינה חדשה בקרב יהודי ארץ ישראל , שכן היא הייתה קיימת כבר בימי הביניים והיה בה משום חיקוי ודמיון לווקף המוסלמי . במאה השמונה עשרה התחזקה ונתפשטה מאוד גם שיטת ההקדשים לקהילה . ההלוואות הרבות , שבחלקן הפכו להקדשים לאחר מות המלווים אפשרו לקהילת ירושלים במאה השמונה עשרה prmb בין הוצאותיה המרובות שמקוק בתשלומי ריבית , במסים , בשוחד ו'חמס' ובהחזקת הקהילה , לבין יכולתה לחדש מפעם לפעם את ההלוואות ולהחזיר חלק מהן . כדי לאזן את תקציבה נעזרה הקהילה רבות בפוליסות ( המחאות ) שנשלחו אליה מ'פקידי קושטא' ובפוליסות שהוציאה על שמם כאשר אזל הכסף בקופתה . מאות רבות מהגויים ומיהודי העיר נרשמו מדי שנה בשנה בפנקסים כמקבלי ריבית , ועשרות רבות הלוו מדי שנה בשנה סכומים חדשים לקהילה . אחרים קיבלו את קרן הלוואותיהם בחזרה . הקהילה התנהלה אפוא כקופת חיסכון וכבנק מסחרי לכל דבר . מאזני הקהילה שלפנינו הם כאמור מהשנים תקל'ז-תקנ ו . לא הצלחנו להרכיב מאזנים מהשנים תקכ'א-תקכ'ג , שכן הפנקס על תקופה זו מערבב שלוש שנים ורק בחלק מהסעיפים ניתן להבחין ביניהן . גם בפנקס השני משנת תקל'ז לא תמיד אפשר להבחין בין
|
|