הניהול הכספי של קהילת ירושלים במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה

עמוד:195

הניהול הכספי של קהילת ירושלים במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה יעקב ברנאי מבוא בשנת תרט"ו ( 1855 ) שלח הכולל הספרדי בירושלים תזכיר לקהילות הגולה שבו פירטו מנהיגיו את הבעיות הכספיות של הכולל . בין השאר נאמר בו : האמת ניתנה ליכתב כי כל החובות אשר נעשו בכוללות ארצינו עה"ק [ עיר הקודש ] ירושלם ת"ו [ תבנה ותכונן ] לא נהייה אלא רק בסיבה גדולה והכרחית שנתחדש בדור שלפנינו והינו כי עד שנת התקצ '' ב ליצירה ועד בכלל עם שכבר היה חוב על הכולל היה דבר מועט מאיזה הקדשות וכנגד זה ברב השנים ההכנסה וההוצאה שווים ... והיו ראשי העדה מנהלים את הכולל בשופי בלי שום טרדה . הגורם המרכזי , שסיבך לדעתם את קהילת ירושלים הספרדית בחובות כבדים באמצע המאה התשע עשרה , היה בניית בתי הכנסת של הכולל בשנות השלושים . בנתחו את התזכיר כתב ישראל ברטל : 'מן התזכיר והמקורות הכרוכים בענייניו ובמיוחד מביקורתו של לודויג אוגוסט פרנקל עולה איפא תמונת כוללות הספרדים במלוא מורכבותה 1 קהילה על כל מוסדותיה ותפקידיה , שיש בה ייחוד בשל משמעות הישיבה בירושלים — ובאותה עת מוסד פינאנסי , הדומה בעיקרו למנזרים היוונים והארמנים בירושלים . ' דברים דומים על החשיבות הרבה שהייתה להון בחייהם ובפרנסתם של הנוצרים והיהודים בירושלים במאה השבע עשרה כתבו גם חיים גרבר ומינה רוזן . מאמר זה מדוקר נתמך בידי המרכז לתולדות א ^ ישראל של אוניברסיטת חיפה ויד בן זנבי . כתבתיו בשנים 1993- 1992 בהיותי עמית מחקר כ 0 כק ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובשבתץ במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד . בהעתקת המקורות סייע בידי מר יוסי אופק . לכולם נתונה תודתי . 1 מ' ולנשטיין , 'כתב יד נאסטר 1975 תזכיר של כולל הספרדים בירושלים בשנת תרט ו , '' ציץ , מג ( תשל ח , ( עמי . 77 2 יי ברטל , 'בירורים בשולי תזכיר כולל : הספרדים בירושלים משנת תרט ו , ' שם , עמ' ; H . Gerber , 'Jews and Money-Lending in the Ottoman Empire ' , JQR , LXXII ( 198 1 ) , pp . 101-104 3 . 112 מ' רוזן , הקהילה היהודית בירושלים במאה הי ז , תל אביב תשמ ה , עמ' . 91-8 « , 73-69

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר