|
|
עמוד:38
במעגלים , ב'ארחות עקלקלות' ( שופטים ה ו . ( הוא לעומת זאת העדיף על פניהם את הדרך האחת והיחידה , את 'אם ארחות , ' את דרך המלכה , ירושלים . הדברים מתבררים גם מתוך מקבילה רעיונית קרובה הכלולה בהשלמת האיגרת שכתב לנגיד יהודי מצרים , ר' שמואל בן חנניה . אלא שבאיגרת , הלוי פתח בדחיית תקפותה של החכמה היוונית המהססת והפוסחת על הסעיפים , ומכאן הגיע אל מחוז חפצו ו 'עד שבאה התורה / המנורה הטהורה / לפקוח עינים / ולפתוח אזנים / סכלה מועצותם / וקלקלה מחשבותם / לאמר הפכ ? ם / יעצתם לפי דרככם / לא מחשבותי מחשבותיכם / ולא דרכי דרכיכם ... ולא כל הארץ כנען / ולא כל כנען שערי שמים / ולא כל שערי שמים ירושלים . ' הניסיון האישי וגם ההסכמה הכללית — התפילה בכיוון ירושלים — לימדו אותו שקיים מרכז אחד בעל משמעות , שהרי לדבריו ראה את כל ישראל בכל מקום שהם משתחווים כולם בכיוון האחד הזה , נוכח בית ה . ' הוא עצמו ביקש לעשות את הדבר הזה במקום הקרוב והראוי ביותר ובחברת האנשים המתאימים לכך ; 'להשתחוות מקרוב במעמד בני p / rx וגניזת הארץ ולאמר ... אתה תקום תרחם ציץ . ' אם קיווה לקרב במעשהו את הגאולה " , הרי שההצלחה הייתה ממנו והלאה . מקום הארץ והלוחות שהוא ביקש להחיות כל ימיו בשירים , הפך בסופו של דבר למלכודת מוות עבורו . אולי לא היה זה פרש , אלא אפשר שהיו אלה ייאוש ואכזבה שלבסוף הכריעו אותו . בקרב היישוב שפגש בארץ לא מצא בני שיח הולמים להחליף אתם דברי שיר כפי שמצא במצרים . שמא היו אלה יהודים ממוצא צרפתי ואשכנזי שהתיישבו בעכו , כבר באותה תקופה קדומה , ואולי לא מקרה הוא שדבר ממה שהגה ואמר בארץ לא הגיע לכאורה אלינו , אף כי ספר הקינות האשכנזי לתשעה באב אימץ במהירות יחסית את 'ציון הלוא תשאלי' שהלוי קרא בשעה שלכאורה נדרס . את היעלמותו של הכורע והמשתחווה ניתן היה לקשור בנקל לפרסותיו הדוהרות של סוס מסוסי האבירים , שנשתבחה בהם ארץ ישראל באותם ימים . את הסיפור הזה טיפחו ופיתחו יהודי מצרים שהיו קרובים ברוחם אל הלוי יותר מתושבי עכו . אולם הם לא הכירו כל כך את המציאות הצלבנית , והם אולי גם אחראים לכך ש ^ רש של אבירים נעשה לפרש ערבי . פרטים על דרכו האחרונה של הלוי נשתמרו בידינו גם במכתב פרוזאי שנכתב שלושה חודשים בלבד לאחר מותו . כותב המכתב היה המזכיר לנגיד יהודי מצרים , נתן בן שמואל החבר * . האיש היה בקשרים אמיצים עם הישיבה הארץ ישראלית שמקום מושבה באותו הזמן היה בדמשק ובסביבתה , מקום מוצאו ומקום מגורי משפחתו . עם מות אחרון שושלת 7 ו ראו ב צ דינבורג , 'עליתן של רבי יהודה הלוי ל ^ ךישראל והתסיסה המשיחית בימיו , ' ש' אסף , ב" דינבורג וש קליין ( עורכים , ( מנחה לדוד : קובץ מאמרים בחכמת ישראל מוגש לר' דוד ילין , ירושלים תו צ'ה , עמ' קנז-קפב . 18 ראו : גויטיין ( לעיל , הערה ו , ( עמ' 250-249 ו ? n- . Fatimid Caliphs , New York 1970 , vol . 1 , pp . 224-228 , vol . 2 , pp . 279-280 J . Mann , The Jews in Egypt and in Palestine under the בן ששון , 'המבנה , המגמות והתוכן של חיבור רב נתן הבבלי , ' ר' בונפיל , מ בן ששון וי' הקר ( עורכים , ( תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים : קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן ששון , ירושלים תשמ ט , עמי . 167-166 הדברים האמורים כאן מבוססים על קריאה חדשה במקור , באיגרת הכלולה בכתב יד קימברידג , ' אוסף טילור ושכטר , . 13 J 96
|
|