|
|
עמוד:34
כשבוע בנמל אלכסנדריה מתוך ציפייה לרוח המערבית . היה זה בעיצומו של יום טוב ראשון של חג השבועות , יום רביעי 14 במאי . 1141 בעקבות הידיעה הזאת היה גויטיין מוכן להשיב בחיוב על השאלה שהציג בכותרת מאמרו,- וטעמו ונימוקו עמו . ממכתב אחר המתייחס לפטירתו של המשורר , נתברר שנפטר בחודש אב של אותה שנה . מכיוון שאניית מפרשים לא נזקקה באותם הימים ליותר מעשרה ימים כרי להגיע מאלכסנדריה אל עכו או אל אשקלון , שני הנמלים הגדולים של ארץ ישראל באותה תקופה , מסתבר שחלק של חודש סיון לפחות , חודש תמוז כולו וחלק של חודש אב כבר בילה המשורר בארץ ישראל . אם נקבל את השערתו היפה של גויטיין שהלוי ניצל את שבוע הציפייה לרוח המערבית בין השאר כדי לכתוב את 'אלהי , אל תשבר משברי ים , ' נוכל אולי אפילו לזהות את הנמל הארץ ישראלי שאליו היו פניו מועדות . שכן משברי הים וגליו עם הרוח המערבית אמורים לפי השיר לקרב אותו אל מקום שבו יוכל להסיר מעליו את עול האסלאם . והנה , נמל אשקלון היה באותו הזמן תחת מרות מצרית , ובעיר עכו לבדה היה הנמל הצלבני שבו יכול היה המשורר להשתחרר מעינו הפקוחה של האסלאם . אך ורק כשעכו הצלבנית לנגד עיניו יכול היה לשיר בכל לב על גלי הים והרוח המערבית : יקרבו מק 1 ם על אה ^ תף / ימ ^ לי יסירון על ןגךבי יתר על כן חידושו ופריחתו הקצרה של היישוב היהודי בתקופה הצלבנית קשורים בעיר עכו בעיקר , שהייתה החשובה בקהילות ארץ ישראל באותה תקופה . עליות לרגל נעשו עתה תכופות יותר בין היתר הודות לקווי התחבורה החדשים , שחיברו את העולם הנוצרי עם ארץ ישראל באמצעות נמל עכו . מכיוון שאין בידינו עדות כלשהי על כך שספינתו של המשורר חזרה על עקבותיה , עלינו להניח , שבאמצע חודש סיון 1141 הניח הלוי את כף רגלו העייפה על חוף עכו . ואף אם נפטר בראשית אב , נניח בתשעה באב , עדיין עמדו לרשותו חודשיים כמעט של שהייה בארץ . האם לא ניצל אותם כדי להגיע לעיר חלומותיו ? אמנם הלוי לא הספיק לראות את מולד הלבנה בארץ הקודש יותר מפעמיים ( בתמוז ובאב , ( אבל זה לא צריך היה למנוע ממנו את הביקור . תכניות הביקור בירושלים היו חייבות בהכרח להיות צנועות בהתאם לתנאי הזמן והמקום שהוא ידע עליהם בוודאי כל מה שניתן היה לדעת . עם הכיבוש בסוף המאה האחת עשרה גירשו הצלבנים את מתיישביה היהודים של העיר . היעדרה של קהילה יהודית מארחת לא אפשר לעולי הרגל שהות ארוכה בעיר ובסביבותיה , ומסלול של סיבוב שערים ותפילות שערים לא בא עוד בחשבון . אף עולה רגל נכבד כמו הרמב"ם , שבא לירושלים בדור שאחר כך , לא שהה בירושלים יותר משלושה ימים ( ו-ט במרחשוון ' . ( 1 165 אין לדעת מה בדיוק כלל פולחן 3 בתולת בת יהודה ( לעיל , הערה , ( 2 עמ' 4 . 65 ראו יי פראוור , המלבנים : דיוקנה של חברה קולוניאלית , ירושלים תשמיה , עמי 5 . 276-274 ראו א' ריינר , 'עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל / 1517-1099 עבודת דוקטור לאוניברסיטה העברית בירושלים , תשמ ח , עמי 6 . 39-30 ראו י מי ל זק-ש , קובץ חידושי הרמב ם לתלמוד , ירושלים תשכ ג , עמ' נח-ס 1 י' תא שמע , 'פירוש הרמב ם לתלמוד : חידה ופתרונה , ' שנתץ המשפט העברי , יד-טו ( תשמ ח-תשמ ט , ( עמ' 05-299 ג ? איגרות הרמב ם
|
|