|
|
עמוד:14
תרגום : מיום הלוויית אדונונו הנשיא ראש הישיבה [ הוא דניאל בן עזריה , שנפטר בשנת [ 1062 לא הרשו לנו לעבור עם מת על פני בית העדה , ונאמר לנו ו לא תעבור [ הלוויה ] דרך כאן אלא אם תשלמו בעד כל מת שני דינרים . אז אמרנו : ובאיזו דרך נעבור ? אמרו ! דרך שער ציון או דרך שער השילוח , מחוץ לעיר . אבל אילו עברנו במקומות האלה , היינו מגיעים עם המת שבעי חרפה וקלס מפני הרגימה והקללות . על בן כאשר נפטרה , עליה השלום , אמרנו : נקבור אותה בבית , או באחת משתי החנויות שהיו לה . והיו צרות ומצוקות ונפל עלינו בגלל זה מורא עצום . על כן נתנו שוחד והוצאנוה בלילה אל סמרתקה והתאספה העדה שם ו והוצאנו אותה אל הקברים דרך סמרתקה ובו . ' יש כאן כמה פרטים שלא נוכל לברר אותם , כגון איך יצאו מן העיר אל הסמרתקה , שכונת הקראים , ומכל מקום לא נזכר שום שער בחומה מן הסמרתקה אל בית הקברות ( שהיה או בנחל קדרץ , או על הר הזיתים . ( על כל פנים , פסקה זו משתלבת יפה במקורות הפרשנות הקראית , שמתקבל מהם הרושם ששכונת הקראים הייתה מחוץ לחומות העיר . אך כאן יש להביא את דעתו של בךשמאי : 'קשה להעלות על הדעת שעדה שלימה תתיישב מחוץ לחומה , בשישיבה כזו סכנתה מרובה . ' אולם נראה שהסכנה לא הרתיעה את הקראים , והיו בעולם המוסלמי הרבה שכונות מחוץ לחומות העיר , והן נקראו 'פנא' או 'רבץ , ' ואפשר למצוא מונחים אלה במקורות הערביים . ליהודי כאבל למשל ( היום בירת אפגניסטן ) היה ר 3 ץ' כלומר שכונה מחוץ למצודת העיר , שבה התגוררו . בתדירות רבה אנחנו מוצאים את המושגים האלה בפרשנות הקראית ; מונחים אלה אפילו שימשו להמחשה , כגון אצל יפת בן עלי בפירושו לעמוס ז ז י 'קאל בעץ אלמפסרין אן '' חומת אנך" הי חגאב בין אללה תע ובין ישראל מתל אלסור אלדי יפצל בין אלמדינה ובין אלרבץ' ( אמרו מקצת [ או : אמר אחד ] הפרשנים , שחומת אנך היא המסך בין אלוהים יתעלה ובין ישראל , כמו חומה , המפרידה בין עיר לבין שכונה שהיא מחוץ לחומה ) . לסיכום , אין במקורות הוכחה שהשכונה הקראית בירושלים הייתה מוקפת חומה , או חומות , והדברים הם בתיקו , ונוטים לצד היעדר החומה . שאם לא בן , מה ראה יפת בן עלי לציין בפירושו שגיא הוא 'קיר העיר , ' ואיזה הוא הגיא של יפת , אם לא נחל קדרון . 12 קךקסאני , ראה מראי המקום לעיל , הערה . 9 ראה את מכתבו של אבון בן צדקה , אצל גיל , איי , ג , עמ גג 242-2 ( מס' ; ( 500 המובאה כאן היא מע א , שורות 7 ואילך . השווה שם , א , עמ' 510 ו ; 53 ראה את דעתו של בךשמאי : ספר ירושלים ( לעיל , הערה , ( 1 עמי . 168 יפת בן עלי בפירוש עמוס : כתב יד Cambridge Trinity , Coll ., F 12 . 118 דף . 886 נראה שרק מיעוט האוכלוסין העירוניים באותם זמנים היו בתוך יק ^ רי , מצודה מוקפת חומה ; היו בערים סדרי שמירה קבועים , כפי שמעידים בין היתר התשלומים בעד ה'ךוראסה' או ה'ח'פארה , ' השמירה על הבתים השייכים להקדש בפסטאט , ראה , Foundations , Leiden 1976 M . Gil , Documentsof the Jewish Pious לפי המפתח , וראה שם גם : 'חאמי אלחארה , ' הממונה על השמירה בשכונה . נראה שזה היה הנוהג בערי העולם המוסלמי . לפעמים היו אף תופעות של דמי חסות והשלטון נלחם נגדן . ראה למשל ( על בגדאד , שנת 000 ו : ( הלאל אלצאבי , תאריח' ( מהדורת , H . F . Amedroz בתוך : , ( of the Abbasid Caliphate , III , Oxford 1920 / 21 The Eclipse עמי 64 ג . ראה את הידיעה על יהודי כא 3 ל 1 אלאדריסי , אלמשחאק פי אח'תראק אלאאפאק ( מהדורת nn ' mn , 1970 Cerulli במדינה ערבית , ( א , עמ' ; 196 אלחמיר'י , אלרוץ אלמעטאר ( מהדורת אחסאן עבאס , ( ביירות , 1975 עמ' . 489
|
|