השכונה הקראית בירושלים לאור הפרשנות הקראית על תחום שבת

עמוד:13

לא בקטע שברשותנו . אבל הסביר זאת באופן מפורט קודמו , יפת בן עלי , כפי שראינו . ההלכה כפי שנמסרה במקורותינו היא : תחום שבת , עד 2 , 000 אמה מחוץ לחומה , שהן מיל אחד , או שני טווחים בקשת ; חז-ל הסיקו זאת מספר יהושע ג ד ( הארון ) 'רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה' ( וגם בהמשך הנוסח במקרא , שם . ( יי גם קן קסאני , מן הקדומים שבמחברים הקראים , כשהוא מסביר ש'בשר תאוה' ו'זבחי חולים' ( חולין ) מותרים רק מחוץ ל'מחנה' ( על פי המשמעות המקראית ) כלומר מחוץ לירושלים , אומר.- 'פזעם קום אן מקדארה אלפי ד'ראע' — יש הטוענים שהוא מרחק אלפיים אמה ו וגם הוא מביא שם את הנאמר בספר יהושע ג ד . יש אצל קן קסאני גם פירוש על הפסוק בספר שמות טז כט . בין השאר הוא אומר שלא ייתכן שכוונת המקרא היא שלא לצא האדם לשום מקום , והכוונה היא שן ^ א רק לצרכים שהם הכרחיים גם בשבת , כגון האכילה והשתייה וכר . אשר ל'ממקומר , הוא הכפר או העיר ( ולא הבית , ( ומותר לצאת מן היישוב עד מרחק אלפיים אמה ; והוא מביא לזה ראיות מן המקרא . כל אלה בשם בנימין ה ^ האן ^ די , ולדבריו קדם לו בזה ענן . במקום אחר גם הוא מציין שאסור לצאת בשבת 'מן אלמוצע אלמחדוד , ' מן המקום , כפי שנקבעו גבולותיו נ וכפי שקבע , מאה שנים יותר מאוחר , יוסף הכהן אל ¥ 3 יר ו יושבי ה'סנא , ' הוא ה'ר 3 ץ' של ירושלים , אסור להם לצאת מן ה'חאיט , ' הוא 'קיר העיר , ' הוא הוואדי שהוא גבול שכונתם . לאור הדיון הזה , דומני שמתבררת באופן חד משמעי הפסקה במכתבו של אבון בן צדקה , הסוחר הק ( גך ? י שישב בירושלים , מכתב שנכתב בשנת , 1064 ביום ב , ' כ '' ח בתשרי , ה 11 בנובמבר : מדובר בקבורתה של אישה שנפטרה בערב שמחת תורה , כלומר ב 4 באוקטובר 38 , יום לפני שאבון כתב את מכתבו . היה להם קושי רב להביא אותה לקבורות , כי : מן יום גנאזת סידנא אלנשיא ראס אלמתיבה מנענא אלגואז באלמיית עלי דאר אלגמאעה וקיל לנא מא תטא מן הנא אלא אן תזנו עלי כל מיית דינרין פקלנא ומן אין נגוזו קאלו מן באב ציון או מן באב סלואן מן ברא אלבלד ולו גזנא מן הדה אלמואצע למא וצלנא באלמיית אלא והו חרפה וקלסה מן אלרגם ואלשתם פלמא אן תופית אלמרחומה קלנא נדפנוהא פי אלדאר או פי אחד אלדכאנין מתאעהא וכאנת צרות ומצוקות ולחקנא מן דלך רגף עטים פאעטינא שוחד ואכרגנאהא באלליל אלי סמרתקה ואגתמעת אלגמאעה תמה ואכרגנאהא אלי אלמקאבר מן סמרתקה . ו ו מקורותינו לעגיץ היציאה בשבת ו ראה את הוויכוח בין החכמים בתוספתא , סוטה ה יג ( מהדורת צוקרמנדל , עמי ( 303 ו תלמוד ירושלמי , עירובץ , ה , כב ע ג-ע"ד ( הלכות ב-ג . ( דברי רבי מנא ורבי הושעיה [ בבלי , שם , נא ע"ב ; בראשית רבה נ 1 ינ ( מהדורת תיאודור ואלבק , עמ' , ( 572 דברי רבי יצחק ; ילקוט שמעוני , סימן תשכז ; בתרגום לשמות טז כט ו 'ולא יפוק אינש מאתריה לטיילא לבר מתרין אלפין גרמידי . ' ראה בשאילתות של רב אחא ( מהדורת ש ק מירסקי , ( ירושלים תשכ ד , ג , עמי צ ואילך ( בשלח , שאילתא נא ) ו יהאי אלפים אמה דאמרינן לבר םםאתא ועיבורא , ' כלומר מותר לצאת אף 2 , 000 אמה מחוץ לעיבורה של העיר,- ועיבורה של העיר הוא מה שנקרא בערבית 'ר 3 ץ' או 'סנאי , כלומר שכונה שהיא מחוץ לחומה , והוא מנוגד להלכה הקראית שראינו לעיל .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר