השכונה הקראית בירושלים לאור הפרשנות הקראית על תחום שבת

עמוד:9

= ] אסר 'להחיות [ ' היה פירוש הדבר שיש להרוג . כי הלוא אם אמר : 'מכשפה לא תחיה , ' לא התכוון בזה ו להשאיר בחיים . ומשביררנו את זה , הלוא המשמעות של דברי התורה : לשהות , היא לא לצאת . ודבר זה אנו למדים מן הנעשה בין הבריות , שאם אמר האדון לעבדו : תשהה היום עמי , משמעותו : אל תצא . ולא תיתכן לזה שום משמעות זולתה . ומכיוון שהוכחנו מה שאמרנו על זאת , די לו [ לאדון ] לומר : אל תצא , ודי לתורה שתאמר : אל יצא . על כן עלינו לפרש זאת [ את 'שבו איש תחתיו [ ' או בדרך הראשונה , כלומר שהוא חיזוק [ ל'אל יצא ;[ ' או במשמעות של מניעת טעות . על כן ברור לך שהמשמעות היא , שאם יש לשני ביטויים אותה המשמעות , יכול כל אחד מהם להחליף את האחר באותה המשמעות ; ואחת היא אם נאמר ש'אל יצא איש ממקומו' [ נאמר ] לשם חיזוק ו או אם נאמר שאם נזקק מישהו בפתרון [ הבעיה ] הזאת , שהסברנו מה פתרונה , לעיון נוסף , פטר אותו הכתוב מן העיץ הזה . ומה שאמרת בשמנו לגבי דבר התורה 'אל יצא איש ממקומו , ' הוא גם כן דעה נכונה , דהיינו שהישוב בעיר , אף אם יצא [ להתיישב , או לשהות ] מחוץ ל'חאיט , ' לא יצא מכלל יושבי העיר ] לכן אומרים שאנחנו יושבי ירושלים , אף על פי שאנחנו מבלים את רוב שעות היום [ ... ] בנעין ] קלואן ובביר איוב וכיוצא באלה ; ולימד אותנו הכתוב ( דף 10 ע '' ב ) 'אל יצא איש ממקומו , ' שאסור לצאת מן ה'חאיט' של העיר , על פי מה שביררנו שהוא הדבר שאליו התכוון [ הכתוב באמרו ] 'תחתיו' ו'מקומר . חשובים ביותר לענייננו הם שני הבדלים בין תרגומי אני לבין תרגומו של בן שמאי : תרגום ' סנאי ותרגום 'חאיט . ' בן שמאי מתרגם 9 נא : מגרש . והלוא את המגרשים ואת משמעותם המקראית הפקיעו בימינו קבלני הבניין , ומדובר במילה שהיא נרדפת ל'ךבץ , ' ושתיהן משמעותן ו האזור שהוא מחוץ לחומה ( דף 10 ע '' א , לקראת סופו . ( והנה , על אף היות יוסף הכהן עיוור ומישהו רשם את הדברים מפיו , ועל אף הסגנון המפותל , אנו יכולים להבין את טענותיו ואת הנסיבות . יש לזכור שזו תשובה על שאלה . דעת לנבון נקל שעל שאלה של קראים אנשי ירושלים לא היה מחבר התשובה טורח להשיב בכתב , ובוודאי השאלה הגיעה מעיר אחרת , כגון מאנשי רמלה או פסטאט . יוסף אלבציר מסביר בקשר לפסוק טז כט בספר שמות : גם 'שבו איש תחתיו' וגם 'אל יצא איש ממקומו' פירושן אחד — איסור היציאה מן העיר , ולא מן הבית . הוא מביא הוכחות מן המקרא ש'מקום' = מחנה , או עיר . הוא מראה שהמפרש 'שבו איש תחתיו' שכאילו אסור לזוז בכלל , פירושו מגוחך , התורה לא אמרה דבר שכזה במפורש , ומעולם לא נהג מישהו כך . גם את 'שבו' יש להבין לא באופן מילולי , אלא במשמעות מושאלת של מגורים ושהייה , בעיר או במחנה ( ולא בבית ) 1 כי זה פירושו של 'אל יצא איש ממקומו' ( מאחר ש'מקום' פירושו עיר , יישוב , מחנה , ( והוא בא להסביר ולחזק את 'שבו איש תחתיו . ' מכאן המסקנה , שלא התכוונה תורה לאסור על היציאה מן הבית , אלא על היציאה מן העיר , מן ה'חאיט . ' אפשר להבחין על נקלה בדמיון הרב בין דברי יוסף אלבציר לבין דבריו של קודמו , יפת בן עלי , שהבאתי לעיל . כמעט אין ספק שדברי יוסף אלבציר הם פרפרזה של דברי קודמו . אף יפת פירש ונימק שמשמעות 'מקום' היא עיר , על כן מותר לצאת מן הבית בשבת ( אולם

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר