|
|
עמוד:5
אלסבת פי אלמנאזל לאן אלדי לא יגוז אסתעמאלה פי אלסבת פי אלמנאזל לא יחתאג אן יקאל פיה לא תכרגוה מן מנאזלכם , ודלך מתל מיזאן וכיס ומנארה ואמתעה ומא שאכל דלך ממא ליסת היא מן אלמסתעמלאת פי אלסבת ואעלם אן ליס אלברוג פי אלמדינה גאיז עלי כל וגה ודלך אנה אן כאן כרוגה ללתנזה ואלתפרג ואלדודית פהו חראם 238 ) ע'א ) בקולה אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ואנמא יכרג ללכנאיס ואלמגאלס ואלמחאפל אלדי יכון תם אלצלאה ואלקראה ומגארת אלפרץ פאן ישראל פי אלמחנה ( כך צ '' ל ) ימצון אלי משה אלא תרי קולה להם אכלוהו היום כי שבת היום פכאן יום אלסבת באנו חאצרין ענדה וכדלך ישראל פי אלגלות להם כנאיס ובתי מדרשות ימצון אליהם פי אלסבות וחראם אלגלוס פי אלטרקאת ואלכרוג אלי אלמה וחראם איצא אן יכרג ען חד אלמדינה וחד אלמדינה הו רבצהא פאמא אלכרוג ען אלרבץ הו חראם ואלדי יטן אנה יגוז אלכרוג אלפי דראע ען חד אלמדינה ויחתג במגרשי עת הלוים הי ארבאץ מבינה מתצלה באלמדינה בקולה ( הערה בשוליים : וקד אסיו אלתחציל ודלך אן מגרשי הערים הי אלארבאץ ) 238 ) ב ) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם פיהא בניאנאת ופיהא רעאתהם פארבאצהא מנהא פאמא אלכרוג ען אלרבץ אלי אלצחארי פהו חראם . תרגום : 235 ) ע א ) ודבר הכתוב 'שבו איש תחתיו / וכתוב אחריו 'אל יצא איש ממקומו , ' והלוא ידוע ש'מקומר נרחב מאשר 'תחתיו' r כלומר דבר הכתוב 'שבו איש תחתיו מודיע שהתנועה מותרת במקום מגוריו של האדם , אבל לא בזולתו ; והיציאה מותרת בעיר , אבל לא בזולתה . זאת מפני שאמר הכתוב 'אל יצא איש ממקומו' ולא אמר 'שבו איש במקומו , ' ועוד כתוב 'תחתיו' והודיע שהישיבה מותרת בדירתו של האדם , אבל אין היא מותרת במה שאינו ברשותו ; ומן העיקר הזה נובע : 'ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת' ( ירמיה יז כב . ( שהלוא הישיבה היא אחת התנועות על כן אמר הכתוב להם 'שבו איש במקומו' כלומר ינוע כל אחד בדירתו , מקום שמותר לו לנוע בו , כגון להשתמש בכלי האוכל והמים והלבוש ודרכי 236 ) ע '' ב ) בני אדם . כי לא ייתכן שהייתה כוונת הכתוב 'שבו איש תחתיו' הישיבה , כי הלוא חייבים הם בפולחן ובתפילה ולהם צרכים שאין בני האדם יכולים להימנע מהם , בגץ בית השימוש והשינה וצרכים כיוצא באלה . והכתוב 'אל יצא איש ממקומו' כוונתו : מן העיר שבה הוא מתגורר , וזאת מפני של'מקום' במקרא שני אופנים , האחד הוא המקום שבו הוא נמצא והאחר : העיר , כמו : 'לא יעשה בן במקומנו' ( בראשית כט כו ) r וגם ? 'אנשי המקום אמרו' ( בראשית לח כב ) י והצו ו 'ואל שער מקומו' ( דברים כא יט . ( ומכיוץ שקיבלנו ש'אל יצא איש ממקומו' מכוון למקום שבו הוא שוהה , בהכרח הוא מכוון אל היישוב ואל המחנה בזמנו , ואילו בזמן ששכנו [ כבר ] בבניינים הוא מכוון אל העיר ואל הכפר . ודע שאם שוכן היהודי 237 ) ע'א ) בעיר של גויים ייקרא היישוב ההוא : 'מקומו , ' ככתוב : 'וכל הנשאר מכל המקומות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקומו' ( עזרא א ד . ( ודבר הכתוב : 'אנשי
|
|