|
|
עמוד:11
המדיניים בזירה הבין לאומית יכירו , כי אכן הבשיל הצורך לכונן מדינה יהודית והיינו מאחרים בבניין התשתית של המדינה העתידה — ספק רב אם העולם היה מכיר בזכותנו לכונן מדינה . אילו הבריטים היו יוצאים את הארץ בטרם הצלחנו להניח נדבכים ולבנות מנופים לקיום מדיני עצמאי , לא היתה מדינה יהודית קמה , אפילו הכירו אומות העולם בזכותנו למדינה משלנו . ואילו לא התקוממנו נגד גזר הדין הקטלני של המדיניות הבריטית בכניעה ללחצם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב , היתה קמה בארץ ישראל מדינה ערבית , שהיתה דנה לחיסול את המפעל הציוני . המאבק נגד המדיניות האדמיניסטרטיבית הבריטית התחיל למן הצהרת בלפור , משהתחילו הבריטים נתקלים בהתנגדות הערבית והעדיפו את האינטרס הבריטי האנוכיי על סיוע למדיניות ציונית פעילה . אין זה נכון לקבוע את ראשיתו של "המאבק" ב , 1939 שכן לאורך כל הדרך אירעו התנגשויות בין צורכי ההתפתחות הטבעית של היישוב לבין השלטונות , אך השנים האחרונות לשלטון הבריטי בארץ היו שנות שיא במאבק . בשנים אלו עמד להיקבע גורלה המדיני של הארץ , בעוד שהחריפה המגמה האנטי ציונית במדיניות הבריטית . בשנים אלו ראה היישוב העברי הכרח בל יגונה לאחוז גם במאבק המזוין , כדי למנוע דין חיסול על המפעל הציוני . כדי להבין את תכונותיו והיקפו של מאבקנו הכולל ראוי לתת את הדעת על מושג יסודי אחד , שאני קורא לו ה"בית" ( על שם האות השנייה בא"בא כלומר : עלייה ב' — שפירושה עלייה בלתי לגאלית , דואר ב , ' רכישה ב' ובעצם — ממשלה ב , ' שהיא מעין ממשלה מקבילה לשלטון הבריטי בארץ ישראל . מדורי הפעולה והמכשירים אשר מניתי לעיל נוצרו בכורח המציאות , לסיפוקם של צרכים לאומיים שאי אפשר היה להשיגם במסגרות הרשמיות . בתנאי השלטון הבריטי הוטל איסור על החזקת נשק ומן הנמנע היה לרכוש או ליצור נשק באורח חוקי וגלוי ; הוטל איסור על קיומו של כוח הגנה יהודי עצמאי שאינו סר לפקודת השלטון ונולד ההכרח לכונן את ה"הגנה" כחיל מחתרת , בניגוד לחוק . הוא הדין לגבי רשת קשר שאינה חשופה לעיניו הבולשות של השלטון וכן לגבי העלייה שביקשה לפרוץ את גדרי האיסורים ואת שערי הנמלים הסגורים . הנה כי כן , היישוב העברי רכש נשק בחשאי , בניגוד לחוק , ותוך הסתכנות כלפי השלטונות ; רבבות יהודים עלו ופרצו לארץ באישון לילה בהסתר מעיני השלטון ; קמה תעשייה בלתי לגאלית של כלי נשק ; הוקם כוח "הגנה" מסועף וחשאי , אשר גונן על היישוב בפני תוקפנות ערבית ב 1929 וב 1936 ועמד ליישוב במאבקו עם השלטון ובראשית מלחמת השחרור ,
|
|