.45קבורת יהודים בירושלים לאחר החורבן

עמוד:69

הלגיון העשירי פרטנסיס הוצב בירושלים לאחר שנת 70 וישב בה עד ימי דיוקלטיאנוס . 18 המחנה המרכזי שלו הוקם באזור הדרומי המערבי של העיר העתיקה . ייתכן שחיילים מהלגיון העשירי ונכרים שנלוו ללגיון נקברו במערות אלו ובקברי הקרמציה בכתף הינום . ג . בתקופה הביזנטית , במאות החמישית והשישית לסה"נ , שימשה אחת מהמערות לקבורת המונים , אולי נזירים . רוב המתים הונחו בארונות עץ ולצדם נרות חרס וכלי זכוכית , בלי לפגוע בשרידים קדומים . . 45 . 3 טיפוסי ממצאים המאוחרים לשנת 70 ממצאים מהסוגים שהוזכרו בסעיף 42 . 2 יכולים לשמש פרמטר כרונולוגי ברור לתיארוך השימוש המאוחר , כמפורט להלן : א . נר עגול עם דיסקוס מעוטר ( נר רומי עגול ) נפוץ החל ברבע הראשון של המאה השנייה לסה"נ ועד המאה השלישית לסה"נ . ב . בקבוק זכוכית דמוי פמוט . טווח השימוש בו נרחב - המאה השנייה והשלישית לסה"נ . בר"ג מדגיש שבקבוקי הפמוט מתארכים את השימוש בקברים שבהם הם נתגלו לתקופה שאחרי חורבן העיר והמקדש . ( 13 , 14-1 ; 6-28 ; 8-21 ; 32-13 ;[ 31-13 _] -14 ; 76 , 77-7 ) ג . ממצא חריג של קערת זכוכית ממערה . 4-28 לקערה שפה מופשלת החוצה ובסיס טבעת , והיא שייכת ככל הנראה לשלב השימוש המאוחר במערה . על פי ממצאי בית הקברות בחניתה מערה 23 , xv ונהריה מערה 24 , 1 וכן על פי א' וסברג יש לתארך קערה זו למאה השלישית והרביעית לסה"נ . ד . ממצא בודד של נר "יהודאי" במערה . 19-2 נרות "דרום" או נרות "יהודאיים" האופייניים לפרק הזמן של 132-70 לסה"נ באזור יהודה . נרות מסוג זה נתגלו במערכות המסתור בשפלת יהודה ; במערות המפלט במדבר יהודה , למשל במערת האימה ובמערת החצים . 29 במצדה נתגלו ; שברים של טיפוס זה , השייכים לפרק הזמן של 115-70 לסה"נ . נרות "יהודאיים" נתגלו במערות קבורה בשפלת יהודה . ה . נר מקורצף "הרודיאני" ( טיפוס c של בר"ג והרשקוביץ ) נפוץ ביותר בקברי הכוכים . הנר מופיע בשנים האחרונות של המאה הראשונה לפסה"נ . הוא אופייני למכלולי המאה הראשונה לסה"נ ומצוי אף במכלולי מרד בר כוכבא . בשל טווח השימוש הארוך אין הוא יכול לסייע בתיארוך מכלולים למאה השנייה לסה"נ . . 45 . 4 מקורות יהודיים המתייחסים לקבורה אחרי שנת 70 מעדויות כתובות שונות משתמע כי המשיכו לקבור במערות בירושלים לאחר שנת . 70 למשל מעשה העלאת עצמות לקבר אבות בירושלים המוזכר במסכת שמחות : "קבר שאול היה לו לרבן גמליאל ביבנה , שהיו מכניסין את המת לתוכו ונועלין את הדלת לפניו . ובאין ועומדין בשורה ומנחמין ופוטרין הרבים , ואחר כך _מעלין אותו לירושלים . " סביר כי קבר משפחתו של רבן גמליאל נמצא בקרבת העיר והכיל ממצא מיוחד , אולי כמו זה שבקבר 9-3 בדומינוס פלויט . מכאן שאין בידינו עדות חד משמעית לקבורה יהודית בירושלים במחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ , וייתכן שיהודים עשו שימוש חוזר בכמה מערות מראשית המאה השלישית לסה"נ לערך ומהתקופה שלאחריה . 18 ברונו ודומשווסקי , , 1909 עמ' 275 ואילך . 19 גבע , תשמ"ג , עמ' 20 . 20-3 הרשקוביץ , תשנ"ב , עמ' , 318 איור ; 14 : 13 הנ"ל , תשמ"ז , עמ' 21 . 322-319 בר"ג , תש"ל , עמ' ; 212-209 , 75 , 70 מזר , , 1992 עמ' 22 . 106 בר"ג , . 1978 23 הנ"ל , תש"ל , איור 24 . 32 : 19 שם , לוח . 5-1 : 31 25 וסברג , , 1952 לוח 26 . 119 בר"ג והרשקוביץ , , 1994 עמ 27 . masada class f _. 127 , 78-77 ' ק לונר וטפר , 1987 עמ' , 350 לוח 28 . 17 : 165 אהרוני , , 1960 עמ' , 195-190 איור 29 . 14-3 הנ"ל , תשכ"א , לוח יב . 5 : 30 בר"ג והרשקוביץ , , 1994 עמ' 31 . 78-72 לריכוז נתונים ראו זיסו , תשנ"ח . 32 בר"ג והרשקוביץ , 1994 , עמ' 33 . 58-43 שמחות י , ח . 34 בהרצאה בקונגרס הארכאולוגי החמישי בישראל , 22 בפברואר , 1978 הדגיש בר"ג כי על פי כלי הזכוכית יש פער ברור בקבורה בין 135 לסה"נ לבין סוף המאה השנייה-ראשית המאה השלישית לסה"נ . בר"ג . 1978 , בדיון על אודות מערת הציפורים בהר הזיתים הועלתה השערה מסויגת מאוד , כי הקבר שימש לקבורה של יהודים . קלונר , תשל"ה , עמ' . 30 35 על קיום קהילה יהודית בירושלים ידוע מעט . ספראי ( תשי"ז , עמ' ( 192-183 ריכז את הנתונים ההיסטוריים המרמזים על קיום קהילה כזו . שם , בעמי , 192 זיהה ספראי את רבי שמואל מפריגיה עם ראש בית הכנסת המוזכר בכתובת קבר באוסף היווני שפרסם אבל ( אבל , 1925 ב , עמ' ( 578-577 ומקורה אינו ידוע . ראוי להזכיר שכתובות כאלה טרם נמצאו באתון בירושלים ; הן נפוצות במקומות אחרים כמו ביפו , וספק רב מאוד אם מקורה של הכתובת הנזכרת מירושלים . דעה מנוגדת השוללת קיום "קהילא קדישא" בירושלים , אלא גורסת הסתננות של יהודים לביקור בעיר , ראו : רוקח , תשכ"ו , עמ' . 125 , 122 על מבקרים יהודים בירושלים לאחר שנת 70 ראו ביכלר , תשכ"ז , עמ' . 101-99 על מנורות בשימוש מאוחר , עדות ליישוב יהודי בעיר בתקופות הביזנטית והאומאית ראו : מזר , תשנ"ט . ראו גם דיון אצל ספראי , תשנ"ט , עמ' . 28-26

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר