|
|
עמוד:63
לבקבוק הזכוכית דמוי הפמוט טווח שימוש נרחב , והוא מתוארך למאה השנייה והשלישית לסה"נ . בר"ג הדגיש שבקבוקי הפמוט מתארכים את השימוש בקברים לימים שאחרי חורבן העיר והמקדש . 122 כלים מסוג זה נתגלו בין השאר במערות ; 6-28 ; 8-21 ; 32-13 ;[ 31-13 ] -14 ; 76 , 77-7 . 13 , 14-1 מטבעות הנחת מטבע " ) האובול של כארון ( " בפי המת , בתוך גולגולתו או עליה , היה מנהג פגאני מקובל בעולם היווני והרומי . האובול ניתן כתשלום לכארון בעבור השטת המת על נהר הסטיקס בדרך לשאול . בעקבות גילוי מטבע בתוך גולגולת אישה ( במערה ( 53-11 המונחת בגלוסקמה , סקר צ' גרינהוט 15 מקרים של מציאת מטבעות בקברים יהודיים בירושלים . 124 לדעתו ייתכן שאחדים מיהודי ירושלים קיבלו מנהג זה . רחמני התנגד לדעה זו לאחר שבדק את המיקום המדויק של המטבעות , ומצא שפרט לשני מקרים הגיעו אלו באופן אקראי אל הקברים או שהונחו כחפצי לוואי . זיסו סקר ממצאים דומים נוספים , וסיכם כי אכן במקרים בודדים אומץ המנהג הפגאני בקברי יהודים . ( 33-13 ; 4-13 ; 19-28 ; 77 , 76-7 ; 7-14 ) כללו של דבר , ממצא מטבעות הוא נדיר בקברים יהודיים מימי בית שני , ואין זה מנהג הכלל . תכשיטים תכשיטי מתכת בעלי ערך לא נמצאו לרוב במערות הקבורה של ירושלים מימי בית שני , וגם בזאת עדות לשליטת הגישה הגורסת "בל תשחית . " במערה 39-1 נתגלתה טבעת ברזל שמשולבת בה גמה העשויה , Camelian ועליה מתואר ראשו של עלם , אולי אפולו , אך בלי האטריבוטים המקובלים . במערה 16-2 נתגלתה טבעת ברזל הנושאת חותם זכוכית . בחותם מתואר פלג גופה העליון של האלה . Fortuna-Tyche מאחורי כתפה של האלה מופיע אטריבוט יחיד , קרן שפע . מכיוון שעל פי רוב האלה מתוארת כשהיא נושאת בידיה אטריבוט אחד או יותר , ממצא זה יחידאי כמעט . רחמני העלה את האפשרות שהחותם נוצר במיוחד בעבור יהודי שומר מצוות , והוא מסתמך על דברי המשנה "כל הצלמים אסורים , מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה , דברי רבי מאיר . וחכמים אומרים , אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור . רבן שמעון בן גמליאל אומר , כל שיש בידו כל דבר . " י' ידין מצא במערת האיגרות שבנחל חבר בולה ( אמנם מנותקת , אך במקורה חתמה איגרת שנשלחה ממחנהו של בר כוכבא ) שעליה מתואר הקרב בין הרקלס לאריה מנמאה . הוא מציין כי הסצנה מתוארת בצורה יוצאת דופן : מקלו של הרקלס חסר , ופני האריה הושחתו במתכוון . לדעתו נעשה כאן שימוש בחותם עם אופי פגאני ש"הותאם" להלכה היהודית , בשל המשמעות הסמלית של הסצנה . דעתם של רחמני ושל ידין , שיהודים עשו שימוש מכוון בחפצים הנושאים אופי פגאני , לאחר "הסבה , " קשה משהו . דומה כי יהודי שרצה לשמור מצוות , לא היה משתמש בחותם פגאני מובהק המותר כביכול בשל היעדר "מקל או ציפור , " אלא היה פועל לפי עצת רבי מאיר ורבן שמעון בן גמליאל התואמת את ההלכה היהודית , שהרי ההלכה אוסרת לעשות כל דמות . דומה כי כפי שמיעוט מבוטל ביותר מקרב יהודי ירושלים קיבל את מנהג "האובול לכארון , " כך מעטים נקברו עם טבעות , שאופיין פגאני ( אולי משום שלא הצליחו להסיר הטבעת מן המת לפני קבורתו . ( מחתת ברזל ( איור ( 40 בקבר 4-29 התגלתה מחתת ברזל ; נראית דעתו של החופר , ולפיה הכלי שימש לצורך טיפול בעצמות ולליקוטן . ך . חפצים אישיים בקברים חפצים אלו נושאים חותם אישי של תשמישים בעלי ערך 121 בר"ג , תש"ל , עמ' ,-211 , 75 , 70 מזר , , 1992 עמ' . 106 122 בר"ג . 1978 , 123 קורץ ובורדמן _, , 1971 עמ' ; 211 , 166 טוינבי , , 1971 עמ' . 49 כבר בשנת , 1964 בדו"ח של קבר יסון _, הביע רחמני את דעתו ( המקובלת במחקר , ( ולפיה המנהג הפגאני לא אומץ בקרב האוכלוסייה היהודית . רחמני , תשכ"ד , עמ' . 29 לאחר גילוי שני מטבעות בתוך גולגולות במערות קבורה יהודיות ביריחו , הוצע שהמנהג כן התקבל בקרב האוכלוסייה היהודית . חכלילי וקילברו , , 1983 עמ' ; 132-109 הנ"ל , 1983 א . רחמני לא קיבל גישה זו . רחמני , , 1986 עמ' 124 . 100-96 גדינהוט , , 1992 עמי 125 . 71-69 רחמני , 1993 , עמ' 126 . 150-149 זיסו , תשנ"ו , עמ' 127 . 159-158 זוסמן , , 1992 עמ' , 95 איור . 15 128 רחמני ; 1980 , משנה , עבודה זרה ג , א . 129 ידין , תשכ"ג _, עמ' , 121-118 איור 130 . 44 במערת האיגרות נמצאה בולה נוספת התואמת את כללי ההלכה היהודית . שם , עמ' , 123 איור . 45 בולה זו נושאת דגם צמחי , כנראה לולב והדס . מוטיב זה היה מקובל גם במטבעות בר כוכבא . 131 מעניין לציין ממצא של מחתת ברזל ששימשה לשם פולחן , בקבר בתל אבו שושה המתוארך לימי הורדוס ואולי גם למאה הראשונה לסה"נ . זיגלמן _, תשמ"ח , עמ' . 36
|
|