|
|
עמוד:56
. 42 הנקברים בירושלים על פי הערכה הנשענת על נתונים מוסמכים ממערות באזורים שונים , הכילו אותן מערות המוכרות לנו כיום בירושלים ובסביבתה כמה עשרות אלפי מקומות קבורה בלבד . בפרק הזמן של התקופה הנדונה 300 ) שנים לערך ) הגיע מספר המתים בירושלים לכדי רבע מיליון בשיעור כללי . באשר לכך תובאנה כמה הערות : א . אוכלוסיית ירושלים מנתה בפרק הזמן הנדון רוב מוחלט של יהודים שקברו את מתיהם כנוהג מסורת ארוכת ימים . מספר הנכרים בירושלים בתקופה החשמונאית וההורדוסית היה מועט , לבד מחיילים ומפקידים נכרים . לא עלה בידינו עד עתה להבחין בקברים ייחודיים של מיעוט זה לפני שנת 70 לסה"נ . ב . הרוב המוחלט של אוכלוסיית ירושלים הובא לקבורה במערות משפחתיות . ג . מערות הקבורה שימשו בדרך כלל דורות אחדים , כפי שנוהגות משפחות מושרשות , היושבות בעירן ועל אדמתן . 75 מחוץ לירושלים המשיכו לשמש גלוסקמות באזורים שונים ובעיקר בשפלה הדרומית עד קרוב לסוף המאה השלישית לסה"נ ואפשר גם עד ראשית המאה הרביעית לסה"נ . ראו לעניין זה גופנא וזוסמן , תשל"ד _, עמ' ; 76-69 אביגד _, תשכ"ז , עמ' ; 137-135 קלונר , תשל"ז , עמ' ; 194-191 הנ"ל , תשמ"ד _, עמ' ; 332-325 כהנא , , 1961 עמ' 133 גורס על פי הממצא בגליל וקודם לפרסום הגלוסקמות מדרומא , כי נוהג זה לא נמשך אלא דור או שניים עד מרד בר כוכבא וימי הדריינוס _, וזאת עקב תפוצתן המועטה . 76 ראו לעניין זה גם חכלילי , , 1978 עמ' ; 56-45 חכלילי וקילברו , , 1999 עמ' . 175-174 77 על שיעורי האוכלוסייה בירושלים בתקופה הנדונה ראו ברושי , תשל"ו _, עמ' 74-65 ושם ספרות . על ניסיון להערכת האוכלוסייה ראו וילקינסון , , 1974 עמ' . 51-33 כמה ממסקנותיו ההיסטוריות _ומהצעותיו באשר לזמן השימוש במתקני המים - מעוררות ספקות . לזיהוי קבר זה כנוצרי . התאוריה בדבר הסמליות הנוצרית של סימנים על הגלוסקמות לא הוכחה . סימנים למיניהם על גלוסקמות ומכסיהן נפוצים למדי ואינם יכולים להיות בסיס מוצק להשערה שהגלוסקמות השתייכו ליהודים שהלכו אחר ישו , בהיותם מיעוט מבוטל באותה עת . ברי כי נוהגי הליקוט ונוהגי השימוש בגלוסקמות נדונו בהלכה בפירוט ובהרחבה בהיותם יהודיים מובהקים , ורווחו בקרב כל שדרות העם , ולא היו רק נחלתה של קבוצה חריגה . . 41 תקופת השימוש בגלוסקמות קברים יהודיים מן התקופה ההלניסטית בירושלים אשר יצאו מכלל שימוש במהלך ימי הורדוס , בשלהי המאה הראשונה לפסה"נ , נעדרים ממצא גלוסקמות . במערות שהכילו גלוסקמות התגלו לעתים כלים מהתקופה החשמונאית , אך אלו מציינים את שלבי השימוש הקדומים של המערה . על פי הממצא , סביר להניח כי מערות שהכילו גלוסקמות שימשו במאה הראשונה לסה"נ , ולכל היותר במאה השנים קודם לחורבן בית שני . תיארוך דומה הציעו קלרמון גאנו , סוקניק , אולברייט ואחרים , 70 וכך סבורים גם מיליק 71 ואחרים . יש חוקרים המצמצמים את תקופת השימוש בגלוסקמות כדי מחצית . סוקניק תיארך את השימוש בהן לחמישים השנים קודם לחורבן בית שני , בהסתמך על שיקול פלאוגרפי שאינו חד משמעי . ר' חכלילי סבורה כי הקבורה בגלוסקמות בבית הקברות המערבי של יריחו הופיעה לפתע סמוך לשנת 10 לסה"נ ונמשכה זמן קצר למדי , עד חורבן העיר בשנת 68 לסה"נ . סביר כי מיעטו להשתמש בגלוסקמות לאחר שנת 70 לסה"נ , ואפשר כי סיבת הדבר היא היעלמות דור םתתי הגלוסקמות . במערות בודדות אשר בהן נמצאה עדות לשימוש לאחר החורבן , ( 7-16 ) אין ממצא גלוסקמות , ובאחרות ( 5-19 ; 4-29 ) סביר להניח כי הגלוסקמות קדומות לחורבן . הגלוסקמות שנמצאו במערות שהמשיכו לשמש גם במאה השלישית עד החמישית לסה"נ 1-30 ; 1-17 ,-10-13 ) ואולי גם , ( 15-4 שייכות לשלב קדום יותר " . בהסתמך על ניתוח כתובות בגלוסקמות ועל ספירה לאחור של דורות הנקברים , אפשר לתארכן לשליש האחרון של המאה הראשונה לפסה"נ או אף לראשית המאה הראשונה לסה"נ במקרים מסוימים ( לדוגמה 13-7 או . ( 18-23 67 אבי יונה , , 1961 עמ' 68 . 94-92 קיין , , 1971 עמ' ; 108-103 הנ"ל , , 1978 עמ' 69 . 278-273 חוקרים אחדים תיארכו גלוסקמות לתקופה ההלניסטית . ונסן , , 1934 עמ' 567-564 תיארך לתקופה של 200 לפסה"נ200- לסה"נ . אביגד , תשי"ד , עמ' 64 סבר כי שימוש בגלוסקמות כבר רווח במאה השנייה לפסה"נ , והוא מסתמך על כתובת בני חזיר . מקליסטר , , 1912 עמ' 338 קבע שהגלוסקמות הן חשמונאיות וגודינף , , 1953 עמ' , 114 חזר אף הוא על מסקנות אלו . 70 מראי מקומות ראו אצל רחמני , , 1961 עמ' 71 . 116 בגטי ומיליק , , 1958 עמ' 72 . 105 , 101 , 74 מיירס , , 1971 עמ' ; 44-39 כוכבי , , 1964 עמ' 73 . 80 סוקניק , תרפ"ד , עמ' . 338 74 חכלילי , תשל"ט , עמ' ; 66 הנ"ל , תשנ"ד , עמ' . 188 חכלילי וקילברו , , 1999 עמ' ; 175-174 לעומת זה השערתו של הדס ( תשנ"ר , ( כי גלוסקמות שימשו בעין גרי כבר במחצית הראשונה של המאה הראשונה לפסה"נ , על סמך כלי חרס שנמצאו באותה המערה , אינה מבוססת כלל ואינה עומדת בביקורת של הממצאים בירושלים .
|
|