|
|
עמוד:55
לסה"נ . על פי ממצא גלוסקמה הנושאת את הכתובת " יהוחנה ברת יהוחנן בר תפלוס הכהן הגדל , " מסתבר שגם במשפחות של כוהנים גדולים השתמשו בגלוסקמות . בכל אופן , נוהג הגלוסקמות אשר רווח בירושלים וביהודה והיה ליקוט של יחידים , החליף במאה הראשונה לפסה"נ את הליקוט הקיבוצי ואת הליקוט שלא בגלוסקמות . 59 נוהג הכנסת השימוש בגלוסקמות תואם את האינדבידואליזם שפשט בחברה היהודית במאה השנים קודם לחורבן הבית השני . במסכת שמחות נאמר : "מלקט אדם עצמות שני מתים כאחד , ונותן אילו בראש אפיקריסין מכאן ואילו בראש אפיקריסין מכאן - דברי רבי יוחנן בן נורי . ורבי עקיבא אומר : סוף _אפיקריסין להתאבל וסוף עצמות להתערב , אבל מלקטן ונותן בירזין . " נחלקו רבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא בשני נהגים שונים אשר אחד החליף את קודמו . ראשוני החוקרים כגון קלרמון גאנו , הזכירו שנמצאו כמה שלדים בגלוסקמה ' . הדעה המקובלת כי הגלוסקמה שימשה לנקבר אחד בלבד , כמובע אצל סוקניק ואבי יונה , היא בגדר קביעה כללית . ב' ארנסבורג וי' ראק ציינו שמונה גלוסקמות עם שלד אחד , לעומת ארבע גלוסקמות עם שני שלדים ויותר . נ' האס מצא בתוך 15 גלוסקמות משלוש מערות קבורה שונות , כי חמש מהן הכילו שלד אחד , שבע גלוסקמות הכילו עצמות של שני פרטים ושלוש גלוסקמות הכילו עצמות של חמישה פרטים . במערות שנתגלו בעשרות השנים האחרונות נמצאו בכמחצית הגלוסקמות התמימות שרידים של שני נקברים ויותר ( במערה 5-22 נמצאו בגלוסקמה אחת עצמות של ארבעה נקברים . ( קרוב לוודאי כי עצמות שצורפו בגלוסקמות היו עצמות של קרובי משפחה . כללו של דבר , הקבורה הראשונה לכל מת הייתה בדרך כלל נפרדת , כמאמר שמחות יג , ח . בעת הליקוט ניתנו עצמות המת בגלוסקמה , כדברי רבי עקיבא בשמחות יב , ח , ועצמות קרובי משפחה נלקטו לעתים לאותה גלוסקמה מטעמי חיסכון . הופעת גלוסקמות במאה הראשונה לסה"נ סייעה לגיבוש התזה של ב' בגטי , של א' טסטה ואחרים , ולפיה הגלוסקמות שייכות לנוצרים הראשונים . אבי יונה דחה תאוריה זו עם פרסומה , שכן הנחתם נגעה , בין השאר , לקבר 73 בדומינוס פלויט , ( 3-3 ) ולמעשה לא היו נימוקים משכנעים נוספים 57 צפיריס , , 1970 עמ' 30 מעיר כי הגלוסקמה הייתה יקרה יחסית ובגדר מותרות , ולכן המשיכו ללקט לבורות ליקוט בצד השימוש בגלוסקמות . נראה כי השערה זו אינה מבוססת דייה . משפחה שהיה בכוחה לחצוב קבר ולתחזקו , היה בכוחה לקנות גלוסקמה פשוטה שהייתה חפץ זול עובר לסוחר ויוצרה באלפים ורבבות . תוצרת תעשיית האבן בימי בית שני הייתה נפוצה ושכיחה , כפי שנלמד מהחפירות בירושלים והגלוסקמות בכלל זה . הגלוסקמה שתוקנה בקבר 11-17 מעידה ככל הנראה יותר מהכול על הרצון לחסוך הליכה והובלה . מסקנתו של גודינף , 1953 , 1 , עמ' , 133-132 כי הגלוסקמות הן מוצר ששימש שכבות עליונות של החברה אינה מוכחת כלל . 58 בר"ג ופלוסר , , 1986 עמ' 59 . 44-39 ניסיון הבחנה בין שיטות קבורה על פי הממצא בקברים ביריחו ראו חכלילי , , 1979 עמ' . 66-65 שם , עמ' 66 מציעה חכלילי כי התמורה של הכנסת הגלוסקמות חלה בעת ובעונה אחת עם הפיכתה של יהודה לפרובינציה רומית 6 ) לסה"נ . ( השאלה המהותית אם השינוי המהפכני בנוהגי הקבורה התרחש באחת בעקבות אירוע פוליטי , מחייבת עיון מפורט נפרד . 60 שמחות יב , ח . 61 קלרמוךגאנו , , 1899 עמ' 62 . 431-430 סוקניק , , 1932 עמ' 63 . 24 אבי יונה , תשט"ו _, עמ' 64 . 800 ארנסבורג וראק , 65 . 1975 האס , , 1970 עמ' 66 . 39 בגטי , , 1971 עמ' ; 270-263 טסטה , , 1962 עמ' . 513-426 איור . 35 צד האורך וצד רוחב של גלוסקמה מהר הצופים ( מערה , ( 18-1 עם השם חנניה בן שמעון וחנניה .
|
|