|
|
עמוד:12
המצורפות ממחישות את אופיה המכונס והמרוכז של רצועת הקבורה . ב . בתוך רצועת הקברים היו יישובים בודדים שהיה להם ככל הנראה קשר אמיץ לעיר עצמה , אפשר גם שנחשבו לחלק ממנה . יש בידינו תמונה חלקית על אופיו של דגם יישובי זה , על ארגונו המנהלי וכו . ' נראה כי אין אלו כפרים של ממש אלא חלק מהעורף החקלאי שכלל שטחי עיבוד , בתי חווה ומתקני עיבוד של תוצרת חקלאית . ג . בתוך הרצועה נכללו גינות ירק ועצי פרי , גדרות , מדרגות חקלאיות , מלונות ושומרות , גתות , מתקני קולומבריה ששימשו לגידול יונים , בתי בד , מקוואות טהרה ובורות מים . 80 בסיפור על ההכנות לקראת המצור של _טיטוס סביב ירושלים תאר יוסף בן מתתיהו אזור חקלאי שופע אשר חבק את ירושלים ; 81 היו אלו חלקות ואחוזות חקלאיות בבעלותם של תושבי העיר . המשנה מספרת על כרמים בקרבת העיר : "ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים . " בברית החדשה מוזכר גן מעבר לנחל _קדרון וגן במקום הצליבה והקבר , תמונה המשתקפת גם מהממצא הארכאולוגי . ד . כן נמצאו בטבעת המקיפה את העיר דרכים , אמת מים , מאגרי מים , מחצבות אבן ועוד . ה . לרצועת הנקרופוליס , בכל כיווניה , חזות אחידה למדיי , למרות הבדלים במסלע _, בטיב הקרקע , באופי העיבוד ובצורת המדרגות החקלאיות . ו . שורת הכפרים החיצונית , בטווח של 4 ק"מ ויותר סביב העיר , היא חלק מארץ יהודה , חבל ארץ שנכלל בימי בית 77 השווה לעניין זה את תיאורו של אביגד , תשכ"ט _, עמ' : 49 "ואמנם סובבים המוני הקברים העתיקים את ירושלים כחגורה הדוקה מכל עבריה , אבל העין אינה מבחינה בהם היום והם לא נתבלטו יתר על המידה בנופה של ירושלים גם בתקופה העתיקה . '' 78 במהלך חפירות וסקרים ארכאולוגיים נמצאו בין השאר שרידי יישובים ברמת רחל ( ח'רבת צלב , ( באל עזריה , בגבעת רם ( שיח' באדר , באזור בנייני האומה - מרכז הקונגרסים ) ובמצד רומאים ( בצמוד לבית החולים עזרת נשים . ( הללו היו כפרים זעירים , חוות או מתקנים הקשורים לדרכים ולאמות מים . ידוע אך מעט על אופיו של כל אחד מאתרים אלו . נוסף עליהם נמצאו חרסים מעטים וממצאים אחרים המלמדים שבימי בית שני היו יישובים קטנים באתרים נוספים , כגון בח'רבת צומעה , שועפט , ח'רבת תולילה , ח'רבת אל כורום , ח'רבת בית כיכא , ליפתא ( ממצא אפיזודי , ( מנחת וח'רבת צביחה . כן נתגלו ריכוזי חרסים על רכס הר הזיתים , על הר הצופים , על מדרונות רכס ארמון הנציב ועוד . על פי המקורות מימי הבית השני היו שלוש נקודות יישוב בתחום הקרוב לירושלים : בית עניה ( ג _60 _^< ןז = _3 בית חנניה , ( בית פגי ( _Bn 6 ( _ptiYn ) ובית אפונים . ( _'Epepiveuv of _/ cogj בית עניה מזוהה עם אל עזריה . בית פגי היה על הר הזיתים , כנראה באזור שמדרום כפר א טור _, סמוך לנ"צ . 1740113129 ראו : קלונר , תשס"ב _, אתר . 449 [ 102 ] במקורות אחדים מוצעת האפשרות שיישוב זה נחשב לתחום העיר ( ראו : ספראי , תשכ"ה _, עמ' . 155-153 שם , עמ' 47 מצוינת מסורת אבות הכנסייה , לפיה שימש בית פגי מקום מושב לכוהנים . ( את בית אפונים הוצע למקם בנקודות שונות ממערב לעיר או מדרום מערב לה , ואף לא לאחת מההצעות הוכחות ארכאולוגיות מספקות ( ראו מיקומו אצל יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ה , יב , ב . ( מחוץ לתחום השטח הנסקר כאן מצויים שרידיהן של יותר מתריסר חורבות עם ממצאים מימי בית שני , בטווח של 4 ק"מ ומעלה מחומות העיר של בית שני . בין אלו ראוי להזכיר מצפון לעיר את ענתא , ח'רבת כעכול , אתרי פסגת זאב , גבעת שאול , ח'רבת עלמית ( עילמון , ( בית חנינא , נבי סמואל ואחרים . ממערב ראוי להזכיר את מוצא ( קולוניה , ( עין כרם , כפר שאול ( דיר יאסין ) ואחרים . מדרום מצוי אתר חשוב למדיי בח'רבת בית ארזה . השוו : משנה , יבמות טז , ו וכן ראו : י' _ידין _, "מחנה ד , "' יריעות , כה , א-ב ( תשכ"א , ( עמ' . 60 מקווה טהרה וממצאים בסביבת בית צפפא - שרפת ודרומה משם - בית לחם . במזרח ובדרום מזרח מצויה שורת אתרים על גבול המדבר , ובהם ממצאים מועטים מימי בית שני . ברוב האתרים נחוצה חפירה להוכחת קיומם בתקופה הנדונה . זיהוים של שמות יישובים נוספים המרוחקים יותר מהעיר ושיוכם לימי בית שני כמו מטופה , בית אבו ריסון ואחרים , מעוררים ספקות וקשיים , והנושא ראוי לדיון מפורט נפרד . אבי יונה צייר מפה וניסה ולזהות בה יישובים ( אבי יונה , _תשט"ז , מול עמ' , 313 איור . ( 11 במפה ייחודית נעשה ניסיון לזהות יישובים המוזכרים במקורות הביזנטיים ולשייכם לימי בית שני , וזאת ככל הנראה על סמך ההנחה שיישובים מאוחרים אלו החלו להתקיים לפני התקופה _הביזנטית . 79 ברוך , תשנ"ט . 80 נוף חקלאי משגשג זה שולב עם רצועת הקברים : קברים וחלקות חקלאיות נמצאו בשכנות , ועל פני השטח בלטו מלונות ושומרות ( רון , , 1977 עמ' ( 17-6 בצד מצבות קבורה ( רחמני , תשל"ז ; הנ"ל , 1994 ושם ביבליוגרפיה ) ונפשות שצורתן הייתה מוגבהת ובולטת , אם מטיפוס הפירמידות לסוגיהן ועד לסגנון פשוט יותר של מצבות ( אביגד , תשי"ד ושם פירוט נושא הנפש . ( ראו גם הסובב החקלאי סביב העיר במאה התשע עשרה . בן אריה , תשל"ט , עמ' 81 . 90-80 יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ה , ג , ב . 82 משנה , תענית ד , ח . 83 הברית החדשה , יוחנן יח , 84 . 1 שם , יט , . 41 איור . 5 גלוסקמה עם השם אבשלום ממערה ; 7-28 בין שתי הורדות מעוצב מבנה מדורג ( נפש ) ומעליו עץ סכימטי .
|
|