ששבצר וזרובבל

עמוד:363

מנהיגיהם : זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק ( א ה ; ב א ואילך . ( אלה עולים לירושלים בקהל רב , ומיד עם עלייתם — עוד לפני שהתיישבו במקומותיהם — הם מנדבים סכומי כסף גדולים לצורכי המקדש ( ב סח-סט . ( כשהם נפנים למלאכת הבניין הם מכינים את החומרים הנחוצים לשם כך : נותנים 'כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים _יפוא' ( ג ז ;( ובשנה השנית לבואם , בחודש השני , הם מניחים את יסודות המקדש ( פסוקים ח-י . ( כל הפעולות האלה נעשות , על פי התיאור , על ידי כלל שבי הגולה , ובראשם שני מנהיגים : זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק ( ג ב , ח . ( ההבדל בין תיאור זה ובין עזרא ה יג-טז נעוץ לא רק באדיבותו היתרה ובתשומת הלב לפרטים רבים _שאץ להם זכר בפרק ה , אלא בעיקרי העניינים : לא ששבצר הוא העולה ומניח את היסודות לבניין , אלא זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק . לא פחה הוא העומד בראש העם אלא אנשים שהם 'ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים' ( א ה וכן ב ב . ( תואריהם הרשמיים של מנהיגים אלה אינם נזכרים , אם מחמת שלא היה להם תואר כזה או מפני שהמחבר מבקש להתעלם ממנו . אץ זו פעולת אדם יחיד , שפרטיה המדויקים אינם נמסרים , אלא מפעל משותף של עם ישראל כולו . הקושי הבולט ביותר הוא כמובן הניגוד המפורש בעניין הנחת יסודות הבניין : האם הונחו בידי ששבצר או בידי זרובבל ויהושע ? בתולדות המחקר הוצעו דרכים אחדות לפתרון השאלה . הכיוון ההרמוניסטי ביקש לזהות את זרובבל וששבצר , כגון בדברי הפירוש של ר' משה קמחי ( המיוחס לראב"ע : ( 'ששבצר הוא זרובבל ונקרא כן בלשון כשדים , ' ובעקבותיו אחרים . באופן דומה הניחו אחרים כי אמנם היו ששבצר _וזרובבל שני אישים שונים , אך מחבר הספר ראה אותם כאיש אחד ומכאן חוסר ההיגיון בכתיבתו . פתרון אחר בעל כיוון הרמוניסטי הוא ראייתם אמנם כשני אישים שונים , שפעלו בתקופה אחת ומילאו תפקידים שונים : ששבצר הוא הפחה , המנהיג הרשמי והגלוי , נציג השלטון הפרסי ; וזרובבל _47 בתיאורים אלה בולט הדמיון לתיאור בניית מקדש שלמה . ראשית , מדובר בהסכם עם הצידונים והצורים , לפיו יספקו הללו עצי ארזים לבית המקדש תמורת 'מאכל ומשתה ושמן ; ' בכך יש חפיפה להסכם של שלמה עם _חירם מלך צור ( מלכים א , ה כג-כה . ( נקודה שנייה היא התיאור המפורט של דרך הבאת העצים : 'מן הלבנון אל ים _יפו . ' מעניין הדבר שיפו אינה נזכרת במלכים א , ה . עבדי חירם אמורים להוריד את הארזים 'מן הלבנון ימה , ' ומשם יהיו מובלים בדוברות 'עד המקום אשר תשלח _אלי' ( שם , פסוק כג . ( התיאור המקביל בדברי הימים ב , ב טו מזכיר בהקשר זה את ים יפו , ונראה שגם עזרא ג וגם דברי הימים ב , ב משקפים את המציאות הימית של תקופת הבית השני . נקודה שלישית היא המועד להנחת יסודות הבניין : 'בחודש השני' ( עזרא ג ח , ( המקביל למועד הנחת היסודות על ידי שלמה ( מלכים א , ו א . ( השאלה העיקרית היא , אם מקורה של ההקבלה הוא בפעולותיהם של שבי ציון , אשר ביקשו לחקות את המקדש הראשון , או בתיאוריו של ההיסטוריוגרף שביקש ליצור הקבלה כזאת . לאור מה שנתברר לעיל על המצב הכלכלי ביהודה באותה תקופה , על פי עדויותיהם של חגי וזכריה , ולאור דברי חגי : 'עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית' ( _חגי א ח , ( ספק אם ניתן לאשש את הסבירות ההיסטורית של שתי הנקודות הראשונות . לגבי הנקודה השלישית אין בידינו דרך לבחון את הדבר . _ה ראה : יפת , ששבצר וזרובבל , עכל _49 . 86-80 וראה : א' _ברטל , 'ושוב — מיהו ששבצר , ' ? בית מקרא , כד ( תשל '' ט , ( _עמ' . 369-357 _י _* כגון : _6 _* _' _א 0 / _131-861 _, _? _ז _} _11510 _* _ן _0111 , _77 א 5 _\ _1 . _. מ 308 _. ק _; _¥ _01 _^ 1958 , וכן _רודולף , עזרא ונחמיה , _עמ' , _62 , _29 , 7 ואחרים .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר