עזרהא - ג לעומת עזרה ה יג - ו ה

עמוד:357

מצויה גם בסופו של ספר דברי הימים ( דברי הימים ב לו _כג . ( התעודה השנייה כתובה ארמית ומצויה בעזרא ו ג-ה . מלבד ההבדל בלשון , יש בין שתי התעודות הבדלים בתוכן ובסגנון . שאלות הכרוכות במקורן של התעודות , בניסוחן , ביחס ביניהן ובמהימנותן העסיקו רבות את חוקרי התקופה ואת חוקרי ספר עזרא נחמיה . נזכיר כאן רק היבטים אחדים של הבעיה , שיש להם זיקה ישירה לענייננו . המשותף לשתי התעודות הוא עניינן המרכזי : מתן רשות לבנות את בית האלוהים אשר בירושלים ( עזרא א ג ; ו ג . ( ואולם , מלבד עובדת יסוד זו נבדלות התעודות כמעט בכל הפרטים האחרים . מבחינת התהליכים ההיסטוריים בראשיתה של תקופת שיבת ציון ועיצובו של עם ישראל באותה עת יש , חשיבות מרובה להבדל ביעד הרישיון . על פי עזרא א ב ואילך ניתנת רשות הבנייה ליהודי הגולה . ההכרזה כורכת את בניית המקדש עם עלייה לירושלים : 'מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויכן את בית ה' אלהי _ישראל' ( א ג . ( כלומר , אין זו עלייה לשם עצמה אלא לצורך בניית המקדש ; ומצד אחר — אין הבנייה מתוארת אלא לאחר העלייה שהיא שלב הכרחי , לבנייה . פירוש זה מתאשר גם מדרך ניסוח ההמשך : מי שאינם עולים לירושלים יסייעו לאלה העולים אליה בכסף , בזהב וברכוש , 'לבד על כל התנדב' ( פסוק ו . ( המשך הסיפור מותאם להכרזה : אנשי הגולה קמים ועולים : 'ויקומו ראשי האבות ... לעלות לבנות' ( פסוק ה . ( _כורש מפקיד בידי ששבצר את כלי בית המקדש והוא מביא אותם לירושלים : _'הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלים' ( פסוק יא . ( מצד אחר , התעודה המובאת בעזרא ו ג-ה מתייחסת רק לבניית המקדש , ולמרות הפירוט הרב ( וראה להלן ) אין היא מזכירה את האנשים שאליהם מכוון הרישיון . מי הקהל המקבל את ההיתר לפי תעודה זו ? התעודה איננה מזכירה את הגולים ואיננה כוללת היתר עלייה לצורך הבנייה . מכיוון שאין כל אפשרות שתתרחש עלייה המונית מבבל לירושלים ללא הרשאת המלך הפרסי , ניתן להסביר את השתיקה בעניין זה רק בכך שאמנם אין התעודה מופנית אל הגולים ואינה מניחה צורך בעלייה לשם הבנייה . משמע : אנשי יהודה , היושבים בארץ , הם האמורים לבנות את המקדש ! כיצד נפתור את הניגוד בין שתי התעודות ? עומדות לפנינו שלוש דרכים : האחת — לקבל את שתי התעודות במהימנות ולראותן כמשלימות זו את זו ; השנייה - לקבל אחת מהן בלבד כתעודה אותנטית ולראות בשנייה , הנבדלת ממנה , תעודה לא אותנטית המבטאת מגמות היסטוריות _מסוימות,- והשלישית — לפסול את שתי התעודות כלא מהימנות , הן בשל עצם הסתירה שביניהן והן משיקולים אחרים , ולראות בהן אמצעי אפולוגטי מאוחר שאינו משקף מציאות היסטורית . בתולדות המחקר ניתן ביטוי מעשי לכל אחת מן האפשרויות התיאורטיות האלה ; אך דומה כי האפשרות השלישית , הקיצונית מכולן , איבדה את תוקפה . אף כי אין בידינו עדויות חוץ מקראיות ישירות לתעודות אלו , יש בשיקולים הפילולוגיים ובשיקולי הסבירות ההיסטורית כדי לדחות את _301-307 ; _. קק 1961 _, _מ _§ 6 _ת _> , _1 _7111 _> 1 ק 1 _] _¥ _. _1 _{ _10101 _ז _05 1 _ץץ _^ ( 165 _מ _13110 _מג 0 _^ 1 _ _016 ? 1 י _11 _0650 _\ _110 _} _116 _1510615 _£ _. _031110 § , _ג 1 , 5114 ( _11611 7 _ז , 1 _< _161 י _10 1 ר _. , _3 קק _§ 60 1964 , _ח _{ _11 _> 1 _ ד _615150 _^ _€11 _261101 _( 61 , ק _1 _זז _* _11510050116 _1 _י , _מ _11116 _ק 8 _מ . _11 1 _46 _ד 78-88 ; _^ 161 _ז _153161 _ת 6 _ן _1 _. _מ _111101 _211 _ז _1-056 _( _1 _* _ץ _£ 1 _זזט 16 _2 _זז _01 _> _16 _ 167-168 ? _1 _. קק , _? _615100 _, 6 ( 1974 ) _, י _616311 ק 116 , _7610 ק _1 _ז _; _4 _. _1 _. _011115163 _( 1 , _1115101 _^ 0 / 1 _( _1€ _161510 / 1 _£ _1 _. 68 _8 _. קק ; _01103 _£ 0 1948 , _ר '' נ פריי , _'פרס , ' א '' מ , ו , טורים . 604-596

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר