פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:341

של ירושלים בימי נחמיה . בין המקדש לחומה נבנו בתים פרטיים ; מול 'שער הסוסים' עמדו בתי הכוהנים . מצפון להם 'בית צדוק' ומצפון לו 'בית הנתינים והרוכלים . ' בפינה הצפונית מזרחית של המקדש הייתה לשכתו של משולם . ירושלים של ימי נחמיה הייתה עיר קטנה , שלא כללה את כל הגבעה המזרחית . אף על פי כן , היו בה שמונה שערים ( ארבעה בצפון , אחד במערב , שניים בדרום ואחד במזרח ) הרבה מעבר לצרכיה האמתיים של העיר באותם ימים . דומה שנחמיה החליט לשקם את כל השערים מימי בית ראשון שהיו בתוואי החומה שבנה , שערים ששירתו עיר גדולה בהרבה ( לפחות פי ארבעה ) מהעיר של ימיו . נראה ששלושה שערים שרדו מימי בית ראשון ( ישער הגיא' ושני השערים בדרום , ( ולנחמיה ולאנשיו לא נותר אלא להעמיד את דלתותיהם . אפשר , כאמור , ששעריה הצפוניים של ירושלים נבנו גם מסיבות פוליטיות , על מנת להוכיח שאין פניה של יהודה למרד . יש לציין שבקטע החומה שנבנה בתוואי החדש במזרח העיר לא נבנה כל שער . ירושלים , שהייתה ללא חומה עד לימיו של נחמיה , הייתה ריקה כמעט מתושבים . על אף גודלה הקטן יחסית של ירושלים ( דומה שרק בתקופה הכנענית הייתה ירושלים קטנה יותר מאשר בתקופה הפרסית , ( מציין נחמיה : 'והעיר רחבת ידים וגדלה והעם מעט בתוכה ואין בתים _בנוים' ( נחמיה ז ד . ( על מנת לשנות מצב זה ולהביא תושבים לירושלים פעל נחמיה להעביר את הלוויים להתגורר , בירושלים ( נחמיה יג ד-יד . ( כיוון שבכך לא נפתרה הבעיה , הפיל נחמיה גורלות 'להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע _הידות בערים' ( נחמיה יא א . ( יש דמיון בין מעשיו של נחמיה לבין מעשיהם של מושלי ערים יווניות ( טיראנים ) במאה החמישית לפסה"נ , אשר הקימו מושבות יווניות באותה דרך שבה בנה נחמיה את ירושלים . מושלים אלו הטילו על התושבים המקומיים את בניית החומה , ולאחר מכן אילצו עשירית מהם לעבור ולהתגורר בתוכה . יש מקום לשער שנחמיה הושפע מדרכי פעולתם של המושלים היווניים שחיו בימיו . מחפירותיו של אביגד למדנו שבשטח הגבעה המערבית נותרו שרידים מרשימים מסוף תקופת הברזל עד למאה השנייה לפסה"נ . לפיכך , בכל עת שתושבי ירושלים בתקופה הפרסית הסתכלו מערבה , ראו את שדה ההריסות העצום של הגבעה המערבית שהיה גדול הרבה יותר משטח העיר , המיושבת בתקופה הפרסית . מצב זה בוודאי המחיש להם את ההבדל הגדול בין ירושלים הגדולה של סוף תקופת המלוכה לעירם הקטנה . מותר להניח שמציאות זו השפיעה על הדימוי העצמי של תושבי ירושלים ויהודה בתקופה הפרסית . בניית החומה הסתיימה , כאמור , _בכ"ה באלול , ככל הנראה בשנת 443 לפסה"נ ( נחמיה ו טו . ( בראש השנה , חמישה ימים לאחר סיום בניית החומה , עמד עזרא הסופר על מגדל עץ וקרא את _59 אביגד הציע שנחמיה התכוון בדבריו לגבעה המערבית שנותרה מחוץ לאזור המבוצר כאשר ציין שהעיר 'רחבת ידים וגדלה , ' ראה : אביגד , העיר העליונה , _עמ' . 62 _1 101 _( _165 0 _/ _161 ? _0111105 _60 _ז _110 _ז _¥ _01 _^ _\ _1 _. _81111111 , ? _016511 _'יי _6 _א , _1€111 _ת _£ _< _1 _111€ 01 ( 1 7 £ 51 ( _1 _ק _1 _) 101 _5 _} _10 126-147 _. קק ; 1971 , וראה לעיל , _עמ' _" . 316-315 על כך שהמגדל מסוף תקופת המלוכה עמד לגובה ניכר עד למאה השנייה לפסה"נ , ואז שולב בחומתה של ירושלים , ראה : אביגד , העיר _העליונה _, _עמ' . 71-65

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר