פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:328

לפי הנוסח העברי של הכרזת כורש הורשו הנשארים בבבל _לנעזא את השבים ליהודה 'בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה , ' כלומר , להזרים רכוש ממרכז האימפריה מבבל אל הפרובינציה ( יהודה ) בניגוד למצב הטבעי , שבו זרם ממון מהפרובינציות למרכזי השלטון של הממלכה . אין לדעת כמה ממון נאסף בבבל בימי כורש ונשלח לירושלים אך , כפי שנראה , לא היה בו כדי להבטיח את בניית המקדש . בספר עזרא מצוין שלמנהיגם של השבים נתמנה ששבצר , שתאריו היו 'הנשיא ליהודה' ו'הפחהי . לידיו מסר כורש את כלי הכסף וכלי הזהב שלקח _נבוכדנאצר מהמקדש בירושלים _ושהופקדו במקדש בבבל , על מנת שששבצר ישיבם למקדש בירושלים . בטיוטת ההרשאה שהופקדה בארכיון הממלכתי באחמתא ( אחת מארבע ערי הבירה של האימפריה הפרסית ) נקבעו מידותיו של המקדש , וניתנה הוראה שהוצאות הבנייה ישולמו מכספי הממלכה . על פי הרשאה זו , גובהו של המקדש אמור היה להיות שישים אמה ורוחבו שישים אמה , והוא אמור היה להיבנות שלושה נדבכים של אבני גזית ומעליהם נדבך אחד עשוי עץ . למרות הרשאה זו , בנייתו של המקדש בירושלים לא הושלמה בימי כורש . שבי ציון הסתפקו בחידוש עבודת הקורבנות על גבי המזבח ובהנחת היסודות למקדש . הם אף החלו לאסוף אבני בנייה ולהוביל ארזים מן הלבנון אל ים יפו , על פי הרישיון שקיבלו מכורש _" . מחבר 'סיפור הקמת המקדש' האשים את צרי יהודה ובנימין , הם תושבי פחוות שומרון , _שהפרעותיהם עיכבו את בניית המקדש ( עזרא ד ה , ( אך יש לשער שבעיות כלכליות , כתוצאה ממספר שנות בצורת חריפות , הן שגרמו את הפסקת הבנייה . סיבה דתית להפסקת הבנייה מצאו שבי הגולה בנבואת שבעים השנה של ירמיהו . עוד לפני _שנבוכדנאצר כבש את סוריה ואת ארץ ישראל ניבא ירמיהו שתקופת השלטון הבבלי להלן , _עמ' . 358 ראה הדיון בייחוסו ותואריו של ששבצר אצל _טלמון _, ראשיתה של שיבת ציון , _עמ' ; 35-34 ולהלן , _עמ' . 362 אפשר שיש לתקן כתוב זה ולגרוס 'גובהו שלושים אמות אורכו שישים אמות רוחבו עשרים אמות , ' על פי מלכים א , י ב , ראה : תדמור , ימי שיבת ציון , עמ _' . 255 שיטת בנייה זו נתגלתה במבני הגזית המפוארים בשומרון , _חצור , מגידו ודן . ראה : ¥ . 81111011 , _7 _^ _1101 _( 111 ( 1 _15106111€ _£ 5 _} 11 ( 11 _ק 6 ; ? 1010- _^ _60110 _00 ן _. ק _105011 _)> _( _26 _^* _1 _11 _) _, _161118316111 1979 , _ו _^ א' בירן , דן : 25 שנות חפירות בתל דן , תל אביב תשנ '' ב , _עמ' . 173 10 הנחת היסודות למקדש בשנה הראשונה לכורש 537 ) לפסה"נ ) בחודש השני מיוחסת הן _לששבצר ( עזרא ה טז ) והן לזרובבל ( עזרא ג ח-יג . _( יש להניח כי ששבצר עמד בראש פעולה זו , והסופר כן המאה הרביעית _לפסה"נ שערך את 'סיפור הקמת המקדש' _בילבל בין תיאור הנחת יסודות המקדש _ב 537 לפסה"נ ל'יום אשר יסד היכל ה" _כ 521 לפסה"נ ( ראה להלן , ליד הערה . ( 16 על מנת לעמוד על מצבם של בני ירושלים ב 537 לפסה"נ , יש לשים לב להבדל בין תחושות המבוגרים לשמחת הצעירים בעת הנחת היסודות למקדש : 'וכל העם הריעו תרועה גדולה כהלל לה' על _הוסד בית ה . ' ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון , ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול , ורבים בתרועה בשמחה להרים קול . ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם' ( עזרא ג יאיג . ( בספר דברי הימים ב , ב טו , צוין שאף בימי שלמה הובלו הארזים מלבנון אל ים יפו . אין לדעת אם הכתוב בעזרא ג ז נועד להזכיר לקוראים את המסורת על אודות בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה , או שמא חל תהליך הפוך , כלומר : מכיוון שבעת בניית המקדש השני הובלו הארזים ליפו , הניח בעל ספר דברי הימים שכך היה אף בעת בניית בית ראשון . 12 ראה : חגי א ה-ו , י-יא ; ב טז-יט , זכריה ח ט-יג .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר