מבוא

עמוד:יא

לא מבוטלת , מאחר ושיטות החפירה והתיעוד היו עדיין בחיתוליה ; . החל משנות השישים התאפשר מחקר ארכיאולוגי גם בגבעה המערבית . מחקר זה החל עם עבודתה של קתלין קניון בנקודות שונות _במוריסטן ובגן הארמני , ונמשך בחפירות בהנהלת נחמן אביגד ברובע היהודי בהן התגלו שרידי ביצורים אדירים מימי בית ראשון ובתי מגורים מתקופה זו , וכן בחפירות שהתקיימו באזור המצודה , בהר ציון ובגן הארמני . שילוב תוצאות חפירות אלו עם תוצאות החפירות שנערכו בעיר דויד על ידי קניון ויותר מאוחר על ידי יגאל שילה וכן החפירות בעופל ( המדרון המחבר את גבעת עיר דויד להר הבית ) בהנהלת בנימין מזר ויותר מאוחר אילת מזר , איפשר לשחזר את תולדות התפתחות העיר בתקופות השונות . את הממצא מן העיר עצמה משלימים מחקרי בתי הקברות שהשתרעו מסביב לה : בכפר השילוח , בגיא בן הינום , ומצפון לעיר העתיקה . החומר העשיר שבידינו הביא לאשליה כי אנו מסוגלים לשחזר את הולדות העיר בתקופת המקרא בדייקנות רבה למדי . אולם המחקר הארכיאולוגי של ירושלים אינו חדל מלהפתיע . כך חפירות הצלה שנערכו בשנים האחרונות בהנהלת רוני רייך ואלי שוקרון מטעם רשות העתיקות העלו תגליות מהפכניות על תולדות הביצורים ומערכות המים באזור מעיין הגיחון והצביעו על תקופת הברונזה התיכונה כתקופה שבה נבנו מסביב _לגיחון ביצורים אדירים ובה אף נחצבו ככל הנראה השלב הראשון של מפעל המים המכונה 'פיר _וורך וכן תעלת המים , הידועה בשם 'תעלה , ' 11 המובילה את מי _הגיחון דרומה . לצד הגילויים החדשים חוקרים העלו שאלות חדשות ונוקבות ביחס לתולדות העיר בתקופות שמהן הממצא הארכיאולוגי דל . במרכז מחקר ירושלים של תקופת המקרא בשנות החמישים והשישים עמד הוויכוח בין 'המרחיבים' ל'מצמצמים' בעניין גודל העיר בתקופת המלוכה . בעוד האחרונים סברו כי העיר של תקופת המלוכה מעולם לא כללה את הגבעה המערבית ( אזור הרובע היהודי , הר ציון והרובע הארמני , ( הרי הראשונים סברו כי הגבעה המערבית היתה כלולה בתחום העיר . ויכוח זה הגיע לסיומו עם החפירות בגבעה המערבית שהראו כי לפחות מחצית כל הגבעה המערבית וייתכן אף כולה , הוקפה בחומה אדירה ככל הנראה בימי חזקיהו , וכי עוד קודם להקמת החומה הזו היו בגבעה המערבית אזורי מגורים . השתרעות בתי הקברות בגיא בן הינום ומצפון לשער שכם מעידה אף היא על התרחבות העיר מערבה וצפונה במהלך תקופת המלוכה . אולם הנתונים על התרחבות העיר מערבה מתייחסים רק לגבי התקופה שמן המאה _הח' לפסה"נ ואילך . עם פתרון שאלת היקף העיר במאות הח - ' _ז' לפסה"נ התעורר במחקר ויכוח חדש , המתמקד בהבנת תחומי העיר ואופייה מן התקופה הכנענית עד למאה _הט' לפסה"נ , ובמיוחד בעניין היקף העיר של ימי דויד ושלמה . ככל שהתקדמו החפירות , המחקר והפרסום של ממצאי חפירות ק' קניון וי' שילה בעיר דויד , כן התברר כי הממצא מכל התקופות שבין שלהי תקופת הברונזה התיכונה ( מחצית המאה _הט"ז לפסה"נ ) ועד למאה _הט' לפסה"נ הוא מועט , ופרשנותו רבת פנים . לא התגלו שרידים של בתי לתולדות מחקר ירושלים ולמפה המראה את החפירות השונות בעיר דויד ראה י' שילה , 'טבלת החפירות העיקריות _בירושלים , ' קדמוניות , א ( _תשכ"ד , _(! _עמ' . 78-71 לביבליוגרפיה מקיפה על מחקר ירושלים ראה _ביברשטיין ובלדהורן , ירושלים .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר