|
|
עמוד:95
פרק ראשון : לידה בואו של תינוק לעולם נחשב בשלוש הדתות לשמחה , שכן הלידה מעידה על פוריות ומסמלת המשכיות . תפיסה זאת באה לידי ביטוי בתפילות , בברכות ובטקסים . א . כיהדות : "הוא יברך את האישה היולדת" לאחר הולדתו של תינוק או תינוקת מתכבד האב בעלייה לתורה בשבת . כן נאמרת ברכה לבריאות האם והתינוק או התינוקת , והשורות הפותחות אותה הן : " מי שברך — v י אבותינו - ; ן , אברהם tt : - יצחק : I 1 ויעקב : , I : משה r ואהרן ' - ; - : דוד t ושלמה , : שרה t t רבקה ? : th רחל :- ולאה , t הוא יברך r : ' ?? את האשה t ? t היולדת 1 י [ וכאן מציינים את שם האם ] ואת v : בתה t שנולדה t : v לה t למזל : t ~ טוב , ויקרא ? : די שמר . t : בישראל : t : [ וכאן " " מציינים את שם התינוקת ] " [ ... ] אם נולד בן , אומרים את אותן שתי שורות הפותחות את הברכה , אך לא מציינים את שם התינוק ( שכן שמו של הבן הזכר מוכרז בטקס המילה , ( ומוסיפים : " ואת v בנה t : שנולד ~ v לה t למזל t ~ : טוב , . [ ... ] בשכר — : זה v יזכו : אביו ? t ואמו ? : להכניסו : — : בבריתו ? : ? של 7 אברהם : 1 1 אבינו " [ . " ] ? t בחלק מהקהילות היולדת אומרת את "בךכת הגומל" - ברכת הודיה שאדם מברך לאחר שניצל מסכנה - על כך שהלידה עברה בשלום . ואז עונה לה הקהל : " אמן . מי שגמלך טוב , הוא יגמלך כל טוב , סלה " . המילה : "כן שמונת ימים ימול" שמונה ימים לאחר הולדת הבן נערך טקס ברית המילה : הסרתה של שכבת עור הקרויה "עוךלה" מאיבר המין של הרך הנולד . המצווה למול את הבן שנולד מופיעה בספר בראשית : " ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם : זאת בריתי אשר תשמרו : : ? ביני וביניכם 7 ובי I ? ?? זרעך !*? : :- אחריך 1 ?/ -: - המול ? לכם y t כל t זכר : t t ונמלתם v :- ; את ?? בשר - : ערלתכם v : - : * t והיה t t : לאות ; ברית ? : ביני וביניכם : ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך **" . ; - ? הוא : המול י ימול י יליד : י ביתך : י ומקנת ~> : כספך י 1 והיתה t :: t בריתי ? ? : בבשרכם ; - ; ? לברית ? : ? עולם : t * וערל " * t ; זכר r t אשר v : לא ימול את בשר }? ךלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר " : ( בראשית י " ז ( 14-9 , מכיוון שמצוות המילה הוטלה לראשונה על אברהם אבינו , הנחשב לאבי האומה , מכנים אותה בשם " כניסה בבריתו של אברהם אבינו . " עריכת המילה היא מתן סימן בגופו של הבן הזכר , סימן המבטא את הברית הנצחית בין האל לבין כל בן זכר מבני ישראל . המילה מסמלת גם את הצטרפותו של הרך הנולד לעם ישראל . המצווה למול את הבן שנולד מוטלת על אביו . אם מת האב או נעדר - הקהילה אחראית למילתו . על חשיבותה של מצוות המילה ניתן לעמוד על פי דברי החכמים המופיעים בתלמוד " גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו " .
|
|