תהליכים תרבותיים ותמורות חברתיות־פוליטיות בהר המרכזי של ארץ־ישראל ערב ההתנחלות הישראלית*

עמוד:279

קריסת המערכת של החברתית פוליטית על בהר בשלהי תקופת הברונזה התיכונה והשתלטותה השושלת הי"ח _א _^ _ ישראל הפכו את הקערה על פיה . במהלך המאות ט"ז-ט"ו לפנה"ס נפגע קשות מירקם היישוב באזוריה הנמוכים של , _pxn ולא שב עוד לאיתנו עד לסוף תקופת הברונזה המאוחרת . דומה , כי הדילדול היישובי הניכר ושינוי מסגרות השלטון יצרו באזורים אלה מציאות חדשה . מאגרות אל עמרנה מסתבר , כי למרות ההתבססות המצרית בכנען — אשר באה לידי ביטוי בתחומים שונים ומגוונים , כגון קיום ערי שלטון מצריות , אחזקת חיל מצב , מינהל ועוד — חבורות של עפרו פעלו לא רק בשולי _pxn הנושבת , אלא גם כמישור החוף , בשפלה ובעמקים " . ראוי להדגיש , כי הכינוי 'עפרו' באגרות אל עמרנה חורג לעתים קרובות ממשמעותו החברתית , דהיינו עקורים , ומשמש כביטוי גנאי גרידא ; ואולם נראה , שגם משמעותו הראשונית בתעודות אלה ואחרות אינה חסרת פניות , ומשקפת דיכוטומיה חברתית ' אידיאלית' מנקודת ראותה של העילית העירונית — יושבי העיר כנגד כלל הקבוצות הפריפריאליות , שאינן חלק אינטגרלי מן המירקם העירוני . התוויות המיוניות אשר הוצמדו על ידי עילית זו ליסודות חברתיים שהיו מחוץ לשליטתה , צובעות אפוא בשחור ולבן מציאות חברתית מורכבת מאוד ובעלת גווני ביניים . במלים אחרות , אנו משערים כי באוכלוסיה שאינה יושבת קבע , אשר קיימה פעילות ענפה באזוריה הנמוכים של _א _^ _ ישראל במאות הט"ו-י"ד לפנה"ס , חברו יחד יושבי קבע לשעבר שהפכו לגרים או רועים / נוודים ויסודות פסטורליסטיים שירדו מן ההר . קריסתה של המערכת _החברתית מדינית והכלכלית בהר המרכזי בשלהי תקופת הברונזה התיכונה העמידה חלק ניכר מאוכלוסייתו בפני בעיות קיומיות , וודאי שעירערה לחלוטין את המערכת הסימביוטית העדינה שבין יושבי הקבע לקבוצות הפסטורליות הסמוכות אליהם . אך בניגוד לצפוי , התמעטות יישובי הקבע בהר לא הגדילה את הפעילות הפסטורלית בו ( אף כי יש להניח כי רבים מתושביהם נאלצו לנטוש את נחלתם ;( ומאידך , לא הביאה את רועי / נוודי ההר להתיישב ולעסוק בגידול דגנים . בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת , ' הקונגרס הארכיאולוגי השלושה עשר כישראל , באר שבע תשמ"ז , עמ' 11 [ להלן : _אוק , תשמ"ז _, ([ עבר גבול p _* , 7 הנושבת צפונה יותר , לאורך _נחל גרר _ונחל עזה . 99 נאמן , , 1982 עמ' . 236-235 100 שם : הנ"ל , 1975 , עמ' ; 153-145 וראה גם : _Dttn , of a Social Term to the Literary Sphere' , JNES , 45 ( 1986 ) , pp . 275-278 N . Na'aman , 'Habiru and Hebrews : The Transfer דיון עדכני במושג 'עפרו' וספרות קודמת ; אדמס , , 1974 עמ' ; 2 הנ '' ל , 1978 , עמ' : 334 מרפו , 1979 , עמ 101 . 10-9 ' המשבר היישובי הקשה שאפיין את ההר המרכזי במאה הט"ו , נמשך למעשה גם במאות הי''ד-י '' ג לפנה"ס , וראה זרטל , תשמ"ו , עמ' . 207-204 לדעתי , יש לייחס את ההתאוששות היישובית המסתמנת בחלקו הצפוני של ההר בתקופת הברונזה המאוחרת , 3 לשלהי התקופה ולתהליכים בהם נדק להלן . וראה גם פינקלשטיץ , , 1988 עמ' . 90 אפשר לטעון , כי בתקופת הברונזה המאוחרת 2-1 ' נעלמו' חלק מרועי / נוודי ההר כיוון שהפכו לעקורים , או זזו לכיוון הפחות סדנטרי כרצף היישובי — תופעות המקשות כמובן על איתורם הארכיאולוגי — אך לא זנחו את ההר . טיעון כזה יש בו גם כדי להבהיר לכאורה את סוד כוחן של הממלכות ההרריות , מעוטות יישובי הקבע ( ראה , למשל , נאמן , ( 1982 עמ' . ( 219 , 216 תקצר היריעה מלדון בפירוט בעניין זה , אך דומה כי ממלכות אלה סבלו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא