הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:207

סביבות דביר וקמר ד'הריה : למערכת מרובת יישובים זו , בניגוד לכל האחרות , אין כמעט התחלות בתקופה הקודמת , למעט היישוב בדביר עצמה . צפון קמר ד'הריה : גוש יישובים זה ממשיך את חלקה הדרומי של מערכת היישוב ה'חברונית' הקדומה . חברון : ככל שמתרבה ומצטופף היישוב בהר , ובכלל זה בתחומי המערכת ה'חברונית' הקדומה , מתבלט בידודה היחסי של חברון . ניתן להסבירו דווקא מתוך גודלה יוצא הדופן ומרכזיותה המשוערת . אם לקשרה ליחידה נרחבת יותר , הרי זה , כאמור , לגוש הקודם . בקעות רמת ההר : יישובים אלו ממשיכים את ליבה הקדום ביותר של ההתנחלות , וממשיכים להוות מראשיתה ועד עתה יחידה קטנה יחסית והומוגנית . צפון גב ההר : יחידה נרחבת ועשירה ביישובים , הממשיכה בבירור את המערכת ה'צפונית' שהופיעה בשלבי ההתנחלות המאוחרים . זיקה זו מחזקת את הטיעון להכללת היישובים מדרום מזרח ומצפון מערב באותו גוש יישובי , אף שעם התעבות היישוב בלב האזור מתבלט נתק גיאוגרפי מסוים ביחס לאזורים אלו . בתקופה הפרסית , ושמא כבר בתקופת הברזל 2 ג , מידלדל היישוב בהר מחברון דרומה , ונחלק מעתה לשתי יחידות יישוביות שונות באופן בולט : צפון ההר : יחידה שעתה היא הומוגנית כמעט בצפיפות יישובה . היא ממשיכה בבירור שתיים מהיחידות היישוביות שלפניה : יישובי בקעות רמת ההר , ששורשיהם בראשיתה הקדומה של ההתנחלות , ויישובי צפון גב ההר , שראשיתם בגל התיישבותי משלהי תקופת ההתנחלות . דרום ההר : יחידה דלת יישוב ביותר . יישובי 'נגב ההר' וצפון קמר ד'הריה נעלמים כמעט לחלוטי ן , ורק בספר המדבר הדרומי נותרים יישובים אחדים . אשר לחברון , אין עדות להמשך קיומה בתקופה הפרסית ( ומכל מקום אתרה הקודם בתל חברון ניטש כליל . ( אם לסכם , הרי בתקופת הברזל 1 נפתח תהליך התיישבותי , שלישי בתולדות ההר ולא _יוצא דופן במיוחד . כפי שמראות חפירות באזור ( גילה ) ומחוצה לו , היתה זו התיישבות של אוכלוסיה פסטוראלית . התנחלות זו התמקדה ברמת ההר הגבוהה , וכנראה שהיתה לה זיקה מסוימת לאוכלוסיה הפסטוראלית שהתקיימה שם קודם לכן . בתקופת הברזל 2 א התעבתה ההתנחלות , והופיעו שני גושי התיישבות חדשים . לפחות את הצפוני בהם יש מקום לראות כחדירת אוכלוסיה חדשה ; תמונת ההתפשטות של יישובי ההתנחלות בהר המרכזי כולו מרמזת לכך , שאכן גוש ההתנחלות הצפוני הגיע מצפון . _גיבויו של הר יהודה כיחידה התיישבותית התחולל אפוא בשלהי תקופת הברזל 2 א . בהמשך תקופת הברזל 2 התעבה היישוב בכל ההר וגדל בהרבה , אך ניתן להבחין רק במעט תופעות התיישבותיות חדשות בולטות . בכל זאת , העיבוי היישובי בולט במיוחד באזורי ' נגב ההר' וספר המדבר הדרומי , ולא מן הנמנע שגורמים חדשים הוסיפו לחדור לכאן , לצד ההתפשטות הטבעית דרומה של האוכלוסיה המתנהלת הוותיקה יותר . ואילו בתקופה הפרסית אזור זה דווקא , שהיה אחרון ליישוב אינטנסיבי , חזר לדלילות יישובית

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר