הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:202

יישובית זו , אמנם בשוליה הצפוניים . ביתר שייכת ליחידה הגיאוגרפית של פרוזדור ירושלים וסביבותיה , שרובה מחוץ לתחומי הסקר . אם א טלע ורג'ם _א סבית מהווים צמד סמוך ומשלים : לראשון תצפית והגנה טובה , בעוד השני שוכן בלב אדמות חקלאיות , ליד בארות עשירות ואולי סמוך לציר תנועה חשובה . יחד עם גילה הם מהווים יוצא דופן בולט , בכך שאינם ממשיכים להתקיים בתקופות הבאות . ליישובי תקופת הבתל , 1 ובמיוחד בגוש המרכזי , יש כמה מאפיינים : לרובם המכריע גישה קלה יחסית _למקורות מים לא רחוקים ( למעט רס א טויל ואולי גילה ;( רובם שוכנים סמוך לעמקים נוחים לעיבוד ( למעט טיבה , גדור וגילה ;( רובם נמצאים בסמוך _לצירי תנועה נוחים — שישה בסמוך לדרכים החוצות את ההר לאורכו , שניים על שלוחות היורדות לשפלה , אחד על דרך ספר המדבר ( רק גילה יוצא דופן מבחינה זו . ( תקופת הברזל 2 א על פי הנחותינו ועל סמך המימצא מאתר המפתח הסטרטיגראפי בתל חברון ( שכבה , (* 5 התקופה שמסוף המאה הי"א עד שלהי המאה העשירית לפנה"ס מציינת שלב יישובי הובילה חשוב להפיכתו באזור מספר יישוב . בתקופה פנימי זו חלה של הפריצה _א _^ _ ישראל הגדולה _לא ביישובו נושבת של של ממש הר יהודה . _מפרק זמן , אשר זה מוכרים 17 יישובים , חלקם עשירים מאוד מבחינה ארכיאולוגית . הערכת הפערים בידיעותינו מביאה את המספר הסופי לכ 25-20 יישובים , והאוכלוסיה נאמדת ב 3 , 500-2 , 500 נפש . יישוב הקבע גדול אפוא ביותר מ 50 אחוז מהיקפו בכל תקופה שהיא בעבר . בהשוואה להתפתחות היישוב מהשלב הקודם , בולטים שני מוקדי התיישבות חדשים : ספר המדבר הדרומי ( מעון , כרמל , ( וחלקו הצפוני והמזרחי של צפון ההר ( בית לחם , תקוע , עיטם , פעור . ( הקראמיקה מכל האתרים הללו מתאימה בראש וראשונה למאה העשירית לפנה"ס ואילך . נראה אמנם , שראשיתה עשויה להיות בשלהי המאה הי"א , אך מבחינה קראמית גרידא אין זה הכרחי , ומכל מקום קשה להקדימה לראשית המאה הי"א ( אין בה כלל קנקני שפת צוארון . ( בספר המדבר הדרומי ממלאת התיישבות זו פער יישובי . לא ניתן להחליט , אם היתה זו התפתחות פנימית של המערך היישובי מראשית תקופת הברזל , 1 או הופעת גורמים חדשים מהחוץ , או שילוב בין השניים . כך גם לגבי התעבות היישוב בגב ההר ( אל חדב , מרג'ם ודביר המתחזקות . ( בגב ההר הצפוני באה ההתיישבות החדשה במקום ההתיישבות הקודמת , ששלושת יישוביה נעלמים ( אם א טלע , רג'ם א סבית , גילה , ( והם נבדלים בכך מכל היישובים מתקופת הברזל 1 א . המסקנה הסבירה היא , כי לפנינו גורם מתיישב חדש . לגבי הקשר המדויק בינו לבין אנשי היישובים שניטשו אין כמובן תשובה ארכיאולוגית . בשלב זה איתרנו , לפיכך , 3-2 מערכות יישוביות : המערכת _ה'חברונית : ' מתעבה מעט בתוך אזור ההתיישבות הקדום ( לבית צור ,

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר