הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:197

מבוצרת בת כ 60 דונם בדביר ( איור . ( 3 שטח העיר גדול בהשוואה ליישובי התקופה בהר המרכזי , וייתכן שיש לייחס זאת להיותה עיר יחידה בלב אזור נרחב יחסית , גם אם לא עשיר במיוחד . אפשר , שלא כל השטח המוקף בחומה היה מיושב , אך מידת הסחיפה הרבה באתר מקשה על קביעה מדויקת יותר . אשר לריכוזי הקברים , הללו ממשיכים קיומם בענב , בדביר ובחברון , ונוסף עליהם קבר יחיד מאל פוואר ( אתר . ( 39 בתקופת הברונזה המאוחרת 2 מופיעים כמה קברים עשירים מאוד בגדור . קברים אלו אינם מתקשרים ליישוב קבע שהיה כביכול במקום , בניגוד למשתמע מפרסום החומר שבא 124 מ' כוכבי , 'ח'רכת רבוד היא דביר , ' י' אהרוני ( עורך , ( חפירות ומחקרים מוגש לשמואל ייבין , תל אביב , 1973 עמ' 53-52 וציור 2 שם [ להלן : כוכבי , . [ 1973 יהודה בתקופת הברונזה התיכונה

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר