|
|
עמוד:195
כי הוא גבוה מעט . בדרך כלל אי אפשר לקבוע במדויק את גודל האתרים בכל תקופה . לפיכך , חולקו האתרים לקבוצות גודל : מיבנה בודד , יישוב קטן 5-3 ) דונמים , ( יישוב בינוני 15-5 ) דונם ) ויישוב גדול 25-15 ) דונם . ( רק שלושה יישובים עוברים את סדרי הגודל האלו , והיקפם הוא 60-50 דונם — רס טורה , חברון ודביר . מקדם הצפיפות מוכפל בגודל הממוצע בדונמים של קטגוריית היישוב 20 , 10 , 4 , 1 ) דונם בהתאמה , ( או בגודל ספציפי יותר של אתרים . המספרים שיעקבו כאן , אף שאינם סופיים , נותנים מושג ראשוני לגבי הגודל המוחלט של האוכלוסיה , והם חשובים להערכת התנודות שחלו בה . בסקירה שלהלן נביא לכל תקופה הערכת מינימום של אוכלוסיית האתרים המוכרים , והערכת מכסימום של אוכלוסיית מספר האתרים הסופי ( שמוערך בעצמו על סמך אזורי המידגם ובחינת החסר להשלמת הסקר המפורט . ( מאפיין בולט ביותר בתולדות _הר יהודה הקדום הם ריכוזי הקברים ללא יישוב סמוך . הללו רבים יותר באזור הנדון מאשר בשאר חלקי ההר המרכזי . יש לתלות זאת באפשרויות הנוחות יותר לגילוים עקב אופיו החשוף יותר של השטח , ואולי גם כתוצאה מהבדלים יישוביים . הפירוש הסביר לתופעה הוא , שקברים כאלו שייכים לנוודים חסרי יישוב קבע . גם אם בחלק מהמקרים החמיץ אפילו הסקר המדוקדק מבנים הקשורים לקברים ( ואיננו סבורים כך , ( הרי מדובר ודאי ביישוב זעיר ודל קראמיקה , שיובן לפיכך כאתר בסיס לנוודים עונתיים . יסוד חשוב להבנתנו את תולדות ההר היא המסקנה , כי הקברים חסרי היישוב העם של נוודים . כן יש להניח , כי חברה נוודית מורכבת על בסיס משפחתי שבטי . קשה להעריך את גודל האוכלוסיה הנוודית לפי קבריה . בתקופות שבהן דומיננטי האלמנט הנוודי , נוותר על הערכה כזו . בתקופות שבהן פחות ממחצית האתרים הם קברים בלבד , נעריך את גודל בית הקברות — קטן , בינוני או גדול — והמקדם יהיה כמו לגבי יישוב באותו סדר גודל . בסיכום תהליכי ההתיישבות הערכה זו לא תתאים לתקופות בהן נהגו קבורות יחיד , אך כך היה הדבר רק בתקופת הברונזה הביניימית , שלא תוערך כאן . התקופות הפרוטו היסטוריות בתקופה הכלקוליתית ההר גופו אינו מיושב למעשה . מוכרת מערה יחידה עם קראמיקה ע'סולית , וכמה אתרים מסופקים , שנראה יותר לתארכם לתקופת הברונזה הקדומה . 1 התמונה מפתיעה לאור תפוצתם הרבה של אתרי התקופה הכלקוליתית מסביב לאזור — בשפלת יהודה , _נגב יהודה _ומדבר יהודה . נראה , שיש לחפש את 121 מ' ברושי ור' גופנא , _'א _^ _ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה : 11 יישובים ואוכלוסיה _, ' קתדרה 31 , ( תשמ"ד , ( עמי ; 5-4 פינקלשטיץ , 1986 ב , עמ' 122 . 301-300 פרטי החישובים מובאים בחיבור לשם קבלת התואר דוקטור שבהבנה . 123 וראה אצל ר' גונן , 'הקבורה בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת כבסיס לחקר האוכלוסיה והיישובים , ' חיבור לשם קבלת התואר דוקטור , האוניברסיטה העברית , ירושלים תשל"ט , עמ' . 238-229
|
|